פניה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה 19/05/14

 

 

                                                                                                                                                      19/05/2014

 

לכבוד,

מר דוד לפלר,

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה

 

 

הנדון: הצעת חוק הסדרת העיסוק בהדברת מזיקים לאדם ולרכוש, התשע"ד – 2014

קראתי בעיון רב את כל הצעת החוק, למעט נגיעה וההתייחסות בעניין עובדי הדברה וסוגי מדבירים, לא ראיתי שום עניין חדש או משהו מהותי בהצעת החוק.

להלן הצעות, רעיונות, הסכמות והתנגדויות לגבי הצעת החוק הנ"ל:

  1. בפרק א' סעיף 1 – חמישה סוגי רישיונות – חולק על עניין זה
  • הצעתי בדירוג המדבירים היא:
  1. ארבע רמות וארבעה סוגי רישיונות בהתאם:    

רמה 1- הדברה בשטחים פתוחים (שטח חקלאי/ מדביר צבאי/מדביר עירייה). מדביר ברמה זו לא יכול להעסיק עובדים תחתיו, יכול לרכוש תכשירי הדברה לשימוש אישי בשטח חקלאי או  פתוח. עליו לעבור השתלמות קצרה. במידה ומדביר צבאי או מדביר עירייה רוכשים תכשירי הדברה, עליהם להציג הזמנת עבודה.

רמה 2- מדביר בסיסי / עוזר מדביר  – יכול לבצע הדברות במפעלי מזון, בדירות ובשטחים פתוחים. למעט איוד בגז, יכול המדביר הבסיסי לבצע את כל הפעולות. בפיקוחו של מדביר מתקדם רמה 3 או 4, עליו לעבור השתלמות בת שבועיים: שבוע עיוני ושבוע מעשי בתוך חברת הדברה. על ההשתלמות להתמקד בעיקר בעניין בטיחות, הרעלות, שימוש בציוד, קריאת תוויות של תכשירי הדברה ומילוי יומני עבודה. בכל מקרה, לא יוכל להיות עצמאי ולנהל עסק.

 

רמה 3- מדביר מתקדם – ניטור והדברת חרקים ומכרסמים. עליו לעבור קורס מלא וסטאז' של שנה בחברת הדברה בעלת ותק של 5 שנים. רק לאחר מכן יכול לנהל עסק בהדברה ויוכל להעסיק מדביר בסיסי רמה 2.

             רמה 4- איוד בגז. לאחר שהמדביר עבד כשנה עצמאי בשטח, יכול לעבור הכשרה בגז.    

 

 

              

  • תוכנית הלימודים צריכה בעיניי להיות תחת פיקוח ובקרה תוך ויסות כמות הקורסים בבתי הספר, ההיתרים וריבוי המדבירים שייצאו לשטח. כמו כן, צריכה תוכנית הלימודים לעבור מהפכה ולכלול התייחסות חשובה בנושא הבטיחות. יש להתייחס למה אומרים ללקוחות בבתים ובנייני מגורים, לדוגמא: זמן יציאה, משך האחריות, מה עושים במקרה של תופעות לוואי. חובה להשאיר טלפון של המדביר /החברה / היצרן של התכשיר בו עשו שימוש ובית חולים רמב"ם- מרכז הרעלות.

 

1.1 בהמשך לסעיף 1 מודגש שהחוק אינו קובע הסדרה בהדברה חקלאית

הצעתי היא שמדביר ברמה 1 יחול עליו החוק לקיים קורס בשטחים פתוחים ולשלב בתוכו את ההגדרה של "המדביר הצבאי/עירייה/מועצה". הערה: אני מסתייג מההגדרה 'מדביר צבאי' שיעבור קורס הכשרה מזורז ויוכל לבצע הדברה במטבחים, מחסני מזון, מעונות מגורים ומשרדים.

 

  1. סעיף 2 – עובדי הדברה, תקופת מעבר בת שנתיים

הצעתי היא שכל עובדי ההדברה יש להכשירם בקורס מקוצר ולהעניק להם מעמד של מדביר בסיסי רמה 2. עובדי הדברה בעלי ותק של שנתיים או יותר, יקבלו מידית מעמד של מדביר בסיסי רמה 2.

  1.  לחוקק חוק למדביר / חקלאי בשטחים פתוחים
  2.  סיוע של מדביר למדביר שאינו אוחז ברישיון – בעייתי בעיניי

לא תמיד יש שיתוף פעולה בין המתחרים וקונקורנציה או זמן פנוי ולכן עשוי להיות בעייתי. כמו כן, לאור מה שקורה במכרזים גדולים של גופים גדולים הדורשים מספר מדבירים, הדבר מהווה בעיה. לכן מאוד חשוב שיהיה מדביר בסיסי שיעבור את כל ההשתלמויות מטעם המשרד להגנת הסביבה ויהיה כפוף לחברה.

 

  1. בתי גידול למזיקים – בעד
  • הצעתי היא להגדיר ולהרחיב את רשימת בתי הגידול למקומות הבאים: כל עסקי המזון באשר הם כגון בתי קפה ומסעדות, אולמות, בתי מלון, בתי חולים, בתי אבות, תחבורה ציבורית, רכבות, מטוסים, מערכות ביוב, אזורי תעשייה, שווקים, גני ילדים ומוסדות חינוך (מקומות אלו נטושים בעיקר בחופש פסח ובחופש הגדול- אז יש לבצע טיפול מונע לפני חזרת הילדים מהחופש).

 

 

 

 

  • הצעתי היא להרחיב את הגדרת המזיקים שצריכה להיכלל בטיפולי מנע ולהוסיף מכרסמים, תיקן גרמני, תיקן אמריקאי, פשפש המיטה, יונים, כיני יונים, נמלת האש, תהלוכן האורן, טרמיטים, נחשים ומזיקי מזון (ולא רק במפעלים ומחסני מזון).
  • טיפולי מנעיש לחייב את כל הגופים הרלוונטיים הממונים על בתי הגידול, כגון עיריות, רשויות, מועצות ובתי מלון, לבצע טיפולים מונעים. המלצתי לדוגמא, אחת לשבוע טיפול מונע בשווקים ואזורי תעשייה, אחת לחודש במטבחים ומסעדות ואחת לשלושה חודשים טיפול מונע במערכות הביוב. עם זאת, הכרחי למנות גורם אחראי בעל סמכות לבקר ולהגביר את תדירות טיפולי המנע במידת הצורך ואף מעבר לכתוב בחוק. בנוסף, מבקר המדינה התייחס לנושא מניעת מזיקים בגופים שונים כגון עיריות ומועצות, אך הנושא טרם טופל במסגרת החוק ונשאר פרוץ. יחד עם זאת, ברגע שנתחיל טיפולים מונעים אלו נצמצם הדברה בתוך המבנים עצמם, דבר שיוביל להפחתה בחשיפת אנשים לחומרים רעילים.

 

  1. סעיף 2 (2) – בעלי חיים הגורמים לנזק לאדם על ידי פגיעה אשר נמצאים בגידולים חקלאים – איזה מדביר מטפל?

הצעתי היא שתחת אחריותו של מדביר בשטחים פתוחים.

  1. סעיף 2 (3) – ניתן דוגמא למזיקים כגון צרעות ופרעושים

המלצתי להוסיף כיני יונים, יונים, קרציות כלבים, מיינה מצויה (מיינה הודית- מזיק חדש והוא מטרד בדומה ליונה).

 

  1. להגדרה "מטרד"

המלצתי היא להוסיף גם חדירת מזיקים למערכות ממוחשבות, מוצרי אלקטרוניקה וחשמל, דבר הגורם לנזקים כלכליים, נזקים ברכוש או נזקים בנפש. על ידי כרסום וחדירה של תיקן גרמני לתוך חיישנים במוצרי חשמל עלול להיגרם קצר או שריפה שתעלה בחיי אדם.

  1. פרק ב' סעיף 4 – הניסיון מלמד שלא ניתן להסתמך על פיקוחו של מדביר – מתנגד (דברי ההסבר)

כל יוצאי קורס הדברה מגיעים אליי ולחברות נוספות לעבור השתלמות ועובדי ההדברה המנוסים והמקצועיים מסמיכים אותם בשטח. בקשתי היא לדעת האם קיים דו"ח או נתונים שעליהם התבססתם בסעיף הנ"ל.

 

 

 

  1. פרק ג' סעיף 12 (ד) – מתנגד

מספיק שיהיה מדביר בעל רישיון לאיוד ומדביר בסיסי רמה 2.

  1. המדביר צריך למסור מידע למזמין על ההדברה והסיכונים הכרוכים בה – בעד

המלצתי היא שיש להרחיב בתווית היצרן ולרשום את כל הסיכונים כולל טווחי אחריות ופעילות החומר על מנת שנדבר בשפה אחת.

  1. סעיף 15 – בעד

המלצתי היא להרחיבו למזמיני בתי מגורים ואף להטיל על המזמין קנס במידה ולא בדק את ההיתר של המדביר.

  1. פרק ו' (22 א') (6) – למה הכוונה הטעיה?  יש להגדיר ולהרחיב בעניין זה.

 

  1. 22 ב' (3) – מברך על הסעיף ויש לפרסמו ברבים.

אבקש להרחיב את עניין התוויות על התכשירים, אין לכך התייחסות בחוק. אבקש שיהיה מצוין על התווית תוקף פעילות החומר ולכמה זמן צריך לצאת מהבית/ חדרי מדרגות/ שטחים ציבוריים (פירוט לגבי תינוקות, מבוגרים ובע"ח).

תוספת לחוק:

  • יש לחייב כל מדביר המנהל עסק להדברה בביטוח חובה. 
  • מדביר ברמה 3- 4 (מתקדם ואיוד בגז) צריך לעבור השתלמות בבטיחות ועזרה ראשונה בהרעלות אחת לשלוש שנים. מדביר בסיסי ברמה 2 צריך לעבור אחת לשנה השתלמות בבטיחות (על ידי המעסיק) ואחת לשלוש שנים השתלמות בעזרה ראשונה בהרעלות (על ידי גוף מוסמך).
  • כדי שההשתלמויות של המדבירים הבסיסיים ברמה 2 תבוצענה בצורה חלקה, יש להקצות לכך כוח אדם, כמו כן יש להקצות כוח אדם לטובת מבחנים למדבירים שסיימו קורס הדברה ועדיין לא נבחנו.
  • סעיף מחמיר ובו כל מי שמוכר חומרי הדברה לאנשים לא מוסמכים יש להטיל עליו קנס כבד.
  • יש להגביל כמויות מכירה של חומרים לשימוש ביתי ויש לאסור שימוש בחומרים ביתיים על ידי חברות ניהול, מפעלים ועובדי אחזקה במקומות ציבוריים, מוסדות חינוך, שטחים משותפים וכדומה.
  • יש להסדיר בחוק את נושא הרחקת היונים.

 

 

 

  • יש להסדיר בחוק את נושא בדיקת עובדי ההדברה אצל רופא תעסוקתי מכיוון שהשימוש בזרחנים אורגניים הופסק בשנת 2008.

 

  • בפרק ד' סעיף 16 א' – ועדה לענייני מדבירים- אני מעוניין ליטול חלק בוועדה זו.

 

 

 בכבוד רב,

 

 אלי כהן,             

 יו"ר התאחדות המדבירים בישראל