דוח מבקר המדינה תשע"ד – 2013

245

שם הדוח: טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות

מסגרת הפרסום: דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שנת פרסום: התשע"ד 2013-

טיפול במזיקים תברואיים

ברשויות המקומיות

תקציר

מזיק לעניין דוח זה הוא חרק או בעל חיים אחר הגורם נזקים לבעלי חיים או לבני

אדם, לצמחים ולרכוש. מזיק תברואי, כגון יתוש, נמלה, זבוב, תיקן ומכרסם, עלול

לגרום מחלות או פגיעות גופניות. הטיפול במזיקים תברואיים, שבכללו ביצוע פעולות

למניעת רבייתם והתפשטותם וביצוע פעולות להדברתם, הוא חובה מוניציפלית

המוטלת על הרשויות המקומיות מכוח הדין. אגף בקרת חומרי הדברה ומזיקים

שבמשרד להגנת הסביבה מפקח על הרשויות המקומיות בנושא הטיפול במזיקים

תברואיים ומנחה אותן מן הבחינה המקצועית.

פעולות הביקורת

בחודשים יוני 2012 עד פברואר 2013 בדק משרד מבקר המדינה את נושא הטיפול

במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות. הנושאים שנבדקו הם אלה: פעולות

שנוקטות הרשויות המקומיות למניעת התרבות והתפשטות של מזיקים ולהדברתם;

טיפולן של הרשויות המקומיות בחומרי ההדברה המשמשים אותן במלחמתן

במזיקים; שיתוף הפעולה בין רשויות מקומיות הסמוכות לנחל חברון; פיקוח המשרד

להגנת הסביבה על הרשויות המקומיות; והיערכות הרשויות המקומיות למצבי חירום.

הביקורת נעשתה במשרד להגנת הסביבה וברשויות המקומיות האלה: עיריות

ירושלים, באר שבע, מעלה אדומים, נצרת, נתיבות, קריית מוצקין ורמלה, המועצות

המקומיות חוּרה, מיתר ועומר והמועצה האזורית בני שמעון. בדיקות השלמה נעשו

במשרד הבריאות וברשות הניקוז שִקמה בשור.

עיקרי הממצאים

המשרד להגנת הסביבה ותפקודו כמאסדר

המשרד להגנת הסביבה סבור כי הדין הקיים אינו מסדיר את כל העניינים הנוגעים

לטיפול במזיקים ואינו תואם את הצרכים.

אף שלפני עשור החל המשרד להגנת הסביבה להכין הצעת חוק להסדרת נושא

המזיקים התברואיים, הוקפא הטיפול בכך לסירוגין במשך השנים. בסוף שנת 2010

חודש הטיפול בהצעת החוק, והיא הועברה למשרדי הממשלה הנוגעים בדבר לקבלת

הערותיהם. ואולם נמצא כי במועד סיום הביקורת, פברואר 2013 , עדיין לא קודמה

הצעת החוק.

246 דוח על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שם הדוח: טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות

מסגרת הפרסום: דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שנת פרסום: התשע"ד 2013-

מניעת התרבות מזיקים והתפשטותם

עיריות מעלה אדומים, נצרת, נתיבות וקריית מוצקין והמועצה המקומית עומר לא

הכינו תכניות עבודה שנתיות לטיפול במזיקים. עיריית נתיבות אמנם הכינה בעקבות

הביקורת תכניות עבודה שנתיות ושבועיות, אך לא פירטה בהן את המשאבים שאותם

היא מתכננת להשקיע בטיפולה במזיקים, וכן לא קבעה מדדי ביצוע שיאפשרו לה

בקרה על האפקטיביות של הפעולות שתנקוט. גם המועצה המקומית עומר לא קבעה

מדדי ביצוע בתכנית שהכינה בעקבות הביקורת. עיריית ירושלים החלה להכין תכנית

עבודה רק בעקבות הביקורת. המועצות המקומיות חורה ומיתר לא קבעו בתכניות

העבודה שלהן מדדי ביצוע שיאפשרו להן לבצע בתום תקופת הפעילות בקרה על

האפקטיביות של המשאבים שהן משקיעות בטיפול במזיקים.

בעיריות נתיבות, קריית מוצקין ומעלה אדומים, שלא הייתה להן תכנית עבודה

שנתית, נמצא ריבוי במספר התלונות החוזרות של תושבים על מזיקים. הישנותן של

התלונות מלמדת על היעדרו של טיפול מונע נאות ברשויות אלה.

הדברת מזיקים

1. בעיריית ירושלים נמצאו חריגות רבות מתקן הזמן שקבעה העירייה לטיפול

בתלונות התושבים על מזיקים. עיריית נתיבות אינה רושמת כראוי את מועדי הטיפול

בתלונות, ולכן אי–אפשר לבצע בקרה יעילה על זמני הטיפול. נוסף על כך, לא קבעה

עיריית נתיבות פרקי זמן מרביים לטיפול קבלן ההדברה שלה בתלונות. גם עיריית

מעלה אדומים לא קבעה פרקי זמן מרביים לטיפול בתלונות התושבים על מזיקים.

עיריית קריית מוצקין אינה מקפידה שקבלן ההדברה שלה יטפל בתלונות בפרק הזמן

הקבוע בחוזה שחתמה עמו.

2. עיריות ירושלים, באר שבע, נצרת, רמלה ונתיבות והמועצה המקומית חורה לא

תיעדו כראוי את פעולות ההדברה בפנקס לרישום פעולות הדברה (להלן – פנקס

הדברה), כנדרש בדין. בעקבות הביקורת תיקנו עיריות באר שבע ורמלה את הליקוי

האמור. המשרד להגנת הסביבה אינו בודק את פנקסי ההדברה בדיקה יזומה

ושיטתית, אלא מסתפק בבדיקת פנקסים של מדבירים פרטיים בעקבות תלונות

פרטניות.

3. מחסני ההדברה של עיריות באר שבע, נצרת, קריית מוצקין ורמלה ושל המועצות

המקומיות חורה ועומר אינם עומדים בדרישות הדין. בעקבות הביקורת תיקנו עיריות

קריית מוצקין ורמלה והמועצה המקומית עומר חלק מהליקויים בעניין זה.

המשרד להגנת הסביבה אינו מבצע בקביעות בקרה שוטפת על מחסני ההדברה של

הרשויות המקומיות.

עיריות באר שבע וקריית מוצקין, המועצה המקומית עומר וכן קבלן ההדברה של

המועצה המקומית מיתר לא הקפידו להוביל את חומרי ההדברה על פי דרישת החוק.

עיריות באר שבע ונצרת והמועצה המקומית חורה אחסנו חומרי הדברה, החזיקו או

השתמשו בהם בלי שהיה ברשותן היתר רעלים, אף שכמויות חומרי ההדברה שהיו

ברשותן חייבו החזקת היתר כזה. בכך סיכנו רשויות מקומיות אלה את הציבור ועברו

לכאורה עברה פלילית. המשרד להגנת הסביבה לא מיפה רשויות מקומיות שלא

טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות 247

שם הדוח: טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות

מסגרת הפרסום: דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שנת פרסום: התשע"ד 2013-

החזיקו בהיתרי רעלים; כמו כן, תדירות הביקורות שעשה המשרד על מחסני ההדברה

של הרשויות ושל קבלני הרשויות שהחזיקו בהיתרים כאלה הייתה נמוכה ביותר.

4. עיריית נתיבות לא ביצעה ניטור של מזיקים על פי הנחיות המשרד להגנת

הסביבה, ולא הפרידה בין הגוף המדביר לגוף המנטר. המועצה האזורית בני שמעון לא

הפרידה בין הגוף המדביר לגוף המנטר, וכמו כן, תדירות הניטור שביצעה לבדיקת טיב

ההדברה הייתה נמוכה והניטור לא תועד כנדרש. המועצה המקומית מיתר לא קבעה

בבירור את חלוקת התפקידים בינה לבין קבלן ההדברה שלה לעניין ניטור המזיקים,

ולא התנתה את הדברת היתושים בניטור מקדים, כדרישת המשרד להגנת הסביבה.

שיתוף פעולה בין רשויות מקומיות סמוכות – נחל חברון כדוגמה

זה עשרים שנה לפחות סובלים תושבי הרשויות המקומיות מיתר, עומר, בני שמעון,

באר שבע ואשכול ממטרד יתושים קשה. הרשויות הללו שוכנות סמוך לנחל חברון,

שדרכו מוזרמים שפכים מאזור חברון, אשר גורמים בין היתר למטרד היתושים.

היעדר תיאום בין הרשויות האמורות בנוגע לטיפול במזיקים לאורך הנחל גורם

לזרימה בלתי פוסקת של גולמי יתושים ממעלה הנחל.

היערכות למצבי חירום

מהבדיקה עולה כי מבין 11 הרשויות שנבדקו רק שתיים – עיריות ירושלים ומעלה

אדומים – הכינו תכניות חירום לטיפול במזיקים. בעקבות הביקורת הכינה גם עיריית

רמלה תכנית חירום.

סיכום והמלצות

הטיפול במזיקים תברואיים, שבכללו ביצוע פעולות למניעת רבייתם והתפשטותם

וביצוע פעולות להדברתם, הוא חובה שלטונית. בביקורת הועלו ליקויים בפעולות

הרשויות המקומיות ובפעולות האסדרה של המשרד להגנת הסביבה בתחום זה.

על עיריות מעלה אדומים, נצרת וקריית מוצקין לקבוע תכניות עבודה שנתיות לטיפול

במזיקים, ועל עיריית נתיבות ועל המועצות המקומיות חורה, מיתר ועומר לקבוע

בתכניות העבודה שלהן מדדים לבקרת האפקטיביות של הפעולות הנעשות בנושא זה.

על עיריות נתיבות וקריית מוצקין להקפיד על הטיפול המונע במזיקים, ועל עיריית

מעלה אדומים להגביר את פעולות המניעה. על עיריות ירושלים, נתיבות, מעלה

אדומים וקריית מוצקין לשפר את היענותן לפניות הציבור למוקדים העירוניים בנושא

המזיקים.

על עיריות באר שבע, נצרת, קריית מוצקין ורמלה ועל המועצות המקומיות חורה ועומר

לפעול ללא דיחוי כדי שמחסני ההדברה שלהן יעמדו בדרישות הדין. כמו כן, על

עיריות באר שבע ונצרת ועל המועצה המקומית חורה לפעול ללא דיחוי להסדרת היתרי

הרעלים.

248 דוח על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שם הדוח: טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות

מסגרת הפרסום: דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שנת פרסום: התשע"ד 2013-

על המשרד להגנת הסביבה, שהוא הגורם המאסדר, להוביל שיתוף פעולה יעיל

ואפקטיבי בין רשות הניקוז שקמה בשור – האחראית להסדרתו של נחל חברון –

לרשויות המקומיות השוכנות סמוך לנחל חברון, כדי לאפשר טיפול ראוי במזיקים

שמקורם בנחל.

על המועצות המקומיות חורה, מיתר ועומר, על המועצה האזורית בני שמעון ועל

עיריות באר שבע, נצרת, נתיבות וקריית מוצקין לגבש בדחיפות תכניות חירום

יישוביות לטיפול במזיקים.

על המשרד להגנת הסביבה להגביר את תדירות הבקרה על מחסני ההדברה של

הרשויות המקומיות ושל קבלני הההדברה שהן מעסיקות, וכן לבצע בקרה יזומה

ושיטתית על פנקסי ההדברה. כמו כן, על המשרד לפעול בנחישות וללא דיחוי

לקידומה של הצעת החוק שהחל להכין בעניין הטיפול במזיקים, בהיותו מודע

לבעייתיות המצב החוקי הקיים.

_

מבוא

מזיק לעניין דוח זה הוא חרק או בעל חיים אחר הגורם נזקים לבעלי חיים או לבני אדם, לצמחים

ולרכוש. מזיק תברואי, כגון יתוש, נמלה, זבוב, תיקן ומכרסם, עלול לגרום מחלות או פגיעות

גופניות. הטיפול במזיקים תברואיים, שבכללו נקיטת פעולות למניעת רבייתם והתפשטותם ונקיטת

פעולות להדברתם, הוא חובה מוניציפלית המוטלת על הרשויות המקומיות בדין. פעולת מניעה

לעניין זה היא שימוש באמצעים מכניים וטכניים המצמצמים או מבטלים את ההיתכנות של

התפתחות אוכלוסיות מזיקים, ופעולת הדברה היא פעולה שמטרתה להפחית את אוכלוסיות

. המזיקים "עד מתחת לרמת נזק מתקבלת" 1

אגף בקרת חומרי הדברה ומזיקים שבמשרד להגנת הסביבה ממונה על הפעלת הסמכויות החוקיות

בנושא הטיפול במזיקים תברואיים. תפקידיו של האגף הם בין השאר רישום תכשירי הדברה; רישוי

מדבירים; ריכוז הידע המקצועי על מפגעי מזיקים, ניטור מפגעים אלה ומעקב אחריהם; פיקוח

שוטף על טיפול כל הרשויות המקומיות במזיקים ואכיפה במידת הצורך; כתיבת הנחיות מקצועיות

והפצתן; כתיבת תכניות; וארגון השתלמויות מקצועיות. מטרתו העיקרית של האגף היא להביא

להפחתת מפגעי המזיקים באמצעים ידידותיים לסביבה.

בחודשים יוני 2012 עד פברואר 2013 בדק משרד מבקר המדינה את טיפול הרשויות המקומיות

במזיקים תברואיים. הנושאים שנבדקו הם אלה: פעולות הרשויות המקומיות למניעת התרבות

והתפשטות של מזיקים ולהדברתם, ובייחוד טיפולן של הרשויות המקומיות בחומרי ההדברה

המשמשים אותן לכך; שיתוף הפעולה בין רשויות מקומיות הסמוכות לנחל חברון; פיקוח המשרד

להגנת הסביבה על הרשויות המקומיות בעניין זה והיערכותו למצבי חירום. הביקורת נעשתה

במשרד להגנת הסביבה וברשויות המקומיות האלה: עיריות ירושלים, באר שבע, מעלה אדומים,

נצרת, נתיבות, קריית מוצקין ורמלה; המועצות המקומיות חוּרה, מיתר ועומר; והמועצה האזורית

בני שמעון. בדיקות השלמה נעשו במשרד הבריאות וברשות הניקוז שִקמה בשור.

__________________

1 המשרד להגנת הסביבה, הצעת תזכיר החוק: חוק מניעת מפגעי מזיקים תברואיים, התשע"א 2010- , עמ'

.5

טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות 249

שם הדוח: טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות

מסגרת הפרסום: דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שנת פרסום: התשע"ד 2013-

המזיקים והסכנות שבהתפשטותם

ביקורת זו עוסקת בטיפול במזיקים תברואיים בלבד, כלומר מזיקים העלולים לגרום מחלות או

פגיעות גופניות: יתושים, נמלים, זבובים, זבובי חול, תיקנים ומכרסמים. מבין אלה, המזיקים

העיקריים שאתם מתמודדות הרשויות המקומיות הם היתושים.

ּ ָ ˘ ֲ ˙ ָ

לתת–סדרת היתושים ,(Culicidae) יתושים הם חרקים השייכים למשפחת הכולכיתיים

נקבת היתוש עוקצת בין השאר בעלי חיים בעלי דם .(Diptera) ולסדרת הזבובאים (Nematocera)

חם, ומעבירה כך גורמי מחלות מבעל חיים אחד למשנהו או מבעל חיים לאדם. סוגי היתושים

ויתוש הטיגריס האסיאני (יתוש (Culex pipiens) הנפוצים ביותר בישראל הם יתוש הבית המצוי

עוד סוג של .(Anopheles) נוסף עליהם קיים גם יתוש האנופלס .(Aedes albopictus ;" ה"אֶדֶס

השייך למשפחת היתושעשיים ,(Phlebotomus) מזיק הוא בַּקָּה או יתוש זבוב החול

.(Phsychodidae)

יתוש הבית המצוי הוא היתוש הנפוץ בישראל. הוא מתרבה במים עשירים בחומר אורגני, כגון מים

מזוהמים בשפכים, ובביוב שאינו מטופל. נקבת היתוש עוקצת בלילה ועלולה להעביר את קדחת

מערב הנילוס, היכולה במקרים קיצוניים לגרום לדלקת קרום המוח ואף למוות. בשנת 2012 חלו

בקדחת זו בישראל 66 בני אדם, ונמצאו כמה אזורים שהיו בהם יתושים שנשאו את נגיפי המחלה.

יתוש הטיגריס האסיאני מתפתח בעיקר בבתי גידול קטנים וסגורים ובמקומות מוצלים, כגון תחתיות

עציצים, צמיגים ועוד. מדובר במין של פולש שההתמודדות אתו קשה, מאחר שהוא מתפתח בעיקר

באזורים נסתרים בשטחים פרטיים שהציבור אינו מודע להם. יצוין כי הוא עוקץ גם ביום. היתוש

מעביר את מחלת קדחת הדֵנגי – שאין כל טיפול עבורה, ושיעור התמותה ממנה הוא 2.5% – ואת

קדחת הדנגי מסוכנת בייחוד למי שנדבק הידבקות חוזרת. .(Chikungunya) מחלת הצ'יקוּנגוּניה

בשנת 2012 אובחנו בישראל שמונה חולים בקדחת הדנגי. בתשובתו למשרד מבקר המדינה מאפריל

2013 הודיע משרד הבריאות כי כל החולים האמורים נדבקו בחו"ל.

שלא כמו יתוש הבית המצוי, יתושי האנופלס מתפתחים במים טבעיים נקיים או במים המזוהמים

בזיהום אורגני מזערי. חלק ממיני האנופלס מעבירים טפילי מלריה מאדם לאדם, והיעדר טיפול

במחלה זו עלול לגרום למוות. בשנת 2012 אובחנו בישראל 155 חולי מלריה. אף במקרה זה הודיע

משרד הבריאות בתשובתו מאפריל 2013 כי כל החולים האמורים נדבקו בחו"ל.

זבובי החול מתפתחים באזורים יבשים, בעומק הקרקע, במקומות שבהם לחות הקרקע גבוהה ומצוי

בה חומר אורגני. מקומות אפשריים כאלה הם סדקים, חריצים, מערות, מאורות ומחילות של בעלי

חיים. היעדר היכולת לאתר ולטפל במקומות התפתחותם של זבובי החול מקשה את ההתמודדות עם

מזיקים אלה. זבובי החול מעבירים לאדם את טפילי הלישמניה, הגורמים למחלת הלישמניאזיס.

בארץ קיים מין אחד של טפיל הגורם ללישמניאזיס של האיברים הפנימיים, ושני מיני טפילים

הגורמים ללישמניאזיס עורי. בשנת 2012 חלו בישראל בלישמניאזיס לסוגיה 345 בני אדם, רק

שלושה מהם חלו בלישמניאזיס של האיברים הפנימיים.

היא אחת ממאה המינים הפולשים הבעייתיים (Wasmannia auropunctata) נִמְלַת האש הקטנה

.(IUCN) ביותר בעולם, המצוינים ברשימת האיגוד הבין–לאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע

העקיצות של נמלת האש כואבות מאוד ויוצרות מעין כווייה. הנמלה פוגעת לא רק באדם אלא גם

250 דוח על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שם הדוח: טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות

מסגרת הפרסום: דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שנת פרסום: התשע"ד 2013-

בחיות בית, בחיות משק, בחיות בר, בגידולים חקלאיים, בגינות ובמגוון הביולוגי, בין השאר, על

ידי דחיקה תחרותית של מיני הנמלים המקומיים. בשנת 2005 התגלתה הנמלה לראשונה בישראל –

בעמק הירדן. עד יולי 2012 , המועד האחרון שנמצאו נתונים לגביו, היא התפשטה לכ 100- יישובים

בארץ.

(Cockroaches) המעביר מחלות מעיים, תיקנים ,(Musca domestica) עוד מזיקים הם זבוב הבית

כגון עכברים וחולדות, אשר יכולים לגרום לאלרגיות ואף לקצרת (אסתמה) ,(Rodents) ומכרסמים

וכן להעביר חיידקים.

רקע נורמטיבי

1. את נושא הטיפול במזיקים מסדירים חוקים ותקנות, ובהם חוקים מוניציפליים המגדירים את

חובותיהן וסמכויותיהן של הרשויות המקומיות.

סעיף 242 בפקודת העיריות [נוסח חדש] מחייב את העיריות "בעניין תברואה, בריאות הציבור

ונוחותו". הסעיף קובע בין היתר שהעירייה "תנקוט אמצעים להסרת כל מטרד או למניעתו ותדאג

2) לפקודה זו מחייב את העירייה ) לבדיקות שמטרתן לברר מה הם המטרדים הקיימים". סעיף 235

19 ) מסמיכים את העירייה, בין ) 15 ) ו 249- ) לדאוג לניקיון רחובות שאינם רשות הפרט. סעיפים 249

היתר כשהדבר נדרש לשמירת בריאות הציבור, לחייב בעלי שטחים פרטיים לשמור על ניקיונם של

שטחים אלה ואף לנקוט צעדים נגד בעלי השטחים הפרטיים. לפי סעיף 236 (א)( 3), עירייה "תפקח

29 ) מסמיך ) על התקנת בורות לבנינים ובנייתם, כדי להבטיח מניעת רבייתם של יתושים". סעיף 249

את העירייה לעשות כל מעשה הדרוש לשם שמירה על בריאות הציבור. מכל הסעיפים האמורים

עולה כי מחובתה של העירייה להדביר מזיקים, וכי בסמכותה לפעול בעניין זה.

8) לצו המועצות המקומיות (א), התשי"א 1950- , אשר חל על כלל המועצות המקומיות, ) סעיף 146

קובע כי מועצה מקומית מוסמכת "לקבוע סדרים, להטיל איסורים והגבלות, לאחוז באמצעים

ולחייב תושבים, בעלים ומחזיקים שהם יאחזו באמצעים – כדי להבטיח את בריאות הציבור… למנוע

הופעתם והתפשטותם של מחלות ונגעים (לרבות מחלות ונגעים של בעלי חיים וצמחים), ולבערם,

, להשמיד מזיקים". סעיף 63 (א)( 8) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח 1958-

מסמיך באופן דומה את המועצות האזוריות לדאוג להשמדת המזיקים.

אשר לרשויות המקומיות ביהודה ושומרון, סעיף 68 (א)( 8) לתקנון המועצות המקומיות, הנסמך על

הצו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) (מס' 892 ), התשל"ט 1981- , מסמיך את

מועצת הרשות המקומית ביהודה ושומרון להשמיד מזיקים.

2. הגורם המאסדר, המשרד להגנת הסביבה, מרכז את טיפולו במזיקים בשלושה תחומים

עיקריים: (א) הפחתת מפגעי מזיקים במשך זמן באמצעים ידידותיים לסביבה; (ב) פיקוח על

השימוש בחומרי הדברה; (ג) הדרכת העוסקים בהדברה ופיקוח עליהם. חוקים נפרדים מסדירים

, כל אחד מן התחומים הללו: את הפחתתם של מפגעי מזיקים מסדירים פקודת בריאות העם, 1940

תקנות בריאות העם (מלחמה במלריה), 1941 , צו סדר הדין הפלילי (עבירות קנס – מניעת מפגעי

יתושים), התשס"א 2001- , וצו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט – מניעת מפגעי יתושים), התשס"א–

2001 ; את הפיקוח על השימוש בחומרי הדברה מסדירים חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג 1993-

(להלן – חוק החומרים המסוכנים), ותקנות החומרים המסוכנים (רישום תכשירים להדברת מזיקים

לאדם), התשנ"ד 1994- ; ואת הדרכת המדבירים והפיקוח עליהם מסדירות תקנות רישוי עסקים

(הדברת מזיקים), התשל"ה 1975- (להלן – תקנות המדבירים), ותקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת

חומרים מסוכנים), התשנ"א 1990- (להלן – תקנות לסילוק הפסולת).

בתזכיר חוק מניעת מפגעי מזיקים תברואיים, התשע"א 2010- , שהכין המשרד להגנת הסביבה, נאמר

כי "ההסדר החוקי הקיים אינו תואם את צרכי המניעה, הטיפול וההסדרה של מפגעי המזיקים כיום.

טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות 251

שם הדוח: טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות

מסגרת הפרסום: דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שנת פרסום: התשע"ד 2013-

ההסדר הקבוע [בפקודת בריאות העם, 1940 ] מיושן, לעיתים אנכרוניסטי, מקשה על מסגרת

ההנחיה והאכיפה, ואינו עונה על הצרכים הייחודיים של הטיפול במפגעי המזיקים בראייה סביבתית

מקצועית עכשווית".

הכנת הצעת החוק החלה לפני כעשר שנים, אולם מאז הוקפא לסירוגין הטיפול בה. בסוף שנת 2010

חודש הטיפול בהצעת החוק, והיא נמסרה למשרדי הממשלה הנוגעים בדבר לקבלת הערותיהם.

נמצא כי במועד סיום הביקורת, פברואר 2013 , שוב הוקפא קידומה של הצעת החוק.

בתשובת המשרד להגנת הסביבה למשרד מבקר המדינה מאפריל 2013 נאמר כי תזכיר חוק מניעת

מפגעי מזיקים תברואיים, התשע"א 2010- , שהופץ בעבר עסק בכמה היבטים שמחייבים הסדרה,

ובהם מניעת מפגעי מזיקים והסדרת העיסוק בהדברה. ואולם המשרד הגיע למסקנה שאילוצי הזמן

אינם מאפשרים לו לטפל בכלל הנושאים המצוינים בתזכיר החוק. על כן בכוונתו לפצל את תזכיר

החוק ולהפיץ בחודשים הקרובים טיוטה עדכנית המבקשת להסדיר את העיסוק בהדברה בלבד,

ובכך להביא לביטול התקנות שעוסקות בנושא זה.

בתשובה נוספת למשרד מבקר המדינה מיולי 2013 מסר המשרד להגנת הסביבה כי סבר תחילה

שמאחר שפקודת בריאות העם אינה עדכנית דיה, יהיה נכון להכין תזכיר שיקדם את הסדרתם של

כלל הנושאים הקשורים למזיקים המחייבים הסדרה. ואולם דעתו עכשיו היא שיש לפצל את הצעת

החוק, בעיקר כדי להביא לביטולן של תקנות המסדירות את העיסוק בהדברה הנסמכות על קיומה

של שעת חירום, זאת כחלק ממהלך ממשלתי כולל של ביטול חקיקה התלויה בקיומה של שעת

חירום. עוד מסר המשרד להגנת הסביבה כי בשנים האחרונות נעשית עבודה מאומצת מול כלל

הגורמים הנוגעים בדבר לצורך השלמת הצעת החוק. להערכתו, יש סיכוי סביר שההצעה תוגש

. לכנסת עד סוף שנת 2013

מניעת התרבות מזיקים והתפשטותם

פעילות מניעה ארוכת טווח משלבת ניקיון והיגיינה עם הרחקה של מזיקים ממקומות מגורים, בין

היתר באמצעות שימוש במלכודות ובחומרי הדברה. מחלקת בריאות הציבור של מדינת אילינוי

שבארצות הברית, שהיא בעלת התקן המפורט ביותר בתחום זה שאיתר משרד מבקר המדינה, קבעה

שפעמים רבות פיזור חומרי הדברה הוא האמצעי היעיל ביותר לטיפול במכרסמים. לפי המשרד

להגנת הסביבה, פעילות מניעה נגד תיקנים חוסכת פעולות הדברה, וכדי שתהיה יעילה עליה לכלול

טיפול אזורי מקיף בשטחים ציבוריים הנגועים בהם. מטבע הדברים, לפעילות המניעה יש חשיבות

252 דוח על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שם הדוח: טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות

מסגרת הפרסום: דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שנת פרסום: התשע"ד 2013-

רבה גם בלחימה ביתושים ובמזיקים אחרים. כך למשל הסדרת תוואי זרימה של נחל עשויה למנוע

יצירה של מוקדי דגירת יתושים, הזקוקים למים עומדים.

תכנית עבודה

יישום תכנית עבודה מסודרת לטיפול מונע נגד מזיקים אמור להפחית את כמותם במשך השנה. על

פי מחלקת בריאות הציבור של מדינת אילינוי, יש לבנות תכנית מפורטת ותכליתית להבטחת

יעילותן של פעולות מניעה נגד מכרסמים.

מבקר המדינה קבע כי על משרד ממשלתי להכין תכניות עבודה שנתיות 2, זאת כדי להשיג את יעדיו

האסטרטגיים ולממש את מטרותיו. החלטת ממשלה מדצמבר 32011 חייבה את משרדי הממשלה

לקבוע את תכניות העבודה שלהם לשנת 2013 ואילך לפי ההנחיות שנקבעו במדריך התכנון שפרסם

משרד ראש הממשלה 4. דברים אלה יפים גם לרשות המקומית. על פי קביעת מבקר המדינה, ראוי

שתכנית העבודה השנתית של גוף ציבורי תכלול את תכניות העבודה השנתיות של יחידותיו

(לענייננו, גם יחידת ההדברה), אשר יתבססו על תכנית אסטרטגית כוללת. על תכנית העבודה

השנתית להיות מדויקת ועדכנית ככל האפשר, להתבסס על שימוש מיטבי במשאבים הקיימים,

לכלול תיאור של תהליכי העבודה המתוכננים, לפרט את היעדים ואת המשאבים הדרושים להשגתם

ולקבוע שלבים ומדדים לביצוע וכן מנגנוני בקרה.

משרד מבקר המדינה בדק את קיומן של תכניות שנתיות לטיפול במזיקים בכמה רשויות מקומיות:

1. לעיריית ירושלים לא הייתה תכנית עבודה שנתית לטיפול במזיקים. בעקבות הביקורת הכינה

מחלקת ההדברה בעירייה תכנית עבודה לשנת 2013 . התכנית שנמסרה למשרד מבקר המדינה

בינואר 2013 אמנם חסרה מדדי ביצוע שלפיהם תוכל העירייה למדוד את עמידתה ביעדי התכנית,

אולם פירוט בדבר מדדים אלה נמצא במערכת הממוחשבת של העירייה.

2. נציגי עיריית נצרת מסרו לנציגי משרד מבקר המדינה, שביקרו בעירייה בדצמבר 2012 , כי

העירייה הכינה הן תכנית עבודה שנתית והן תכנית אב ובה פרק המיוחד לטיפול במזיקים.

לדבריהם, תכנית העבודה השנתית עוסקת בטיפול במזיקים בכל רובעי העיר ומפרטת את הטיפול

בהם בגני ילדים, בבתי ספר, בשווקים ובמשרדי הממשלה הנמצאים בקריית הממשלה בעיר. עם

זאת, במסמכים שמסרה העירייה למשרד מבקר המדינה נמצאה רק תכנית עבודה לטיפול בחרקים

בבתי ספר ובגני ילדים. בתכנית מצוינת רשימה של בתי ספר וגנים ותאריכים לטיפול במזיקים בהם,

אולם אין בה מדדי ביצוע ופירוט של חומרי ההדברה שייעשה בהם שימוש. במסמך אחר, שכותרתו

"רישום תלונות הציבור על מזיקים לשנת 2012 ", נמצאו כמה סיכומי עבודה חודשיים, ובהם צוינו

שם המזיק שהודבר וכמות הבתים שהודברו בהם מזיקים.

3. בעיריית נתיבות אין תכנית עבודה שנתית לטיפול במזיקים. העירייה פועלת בעניין זה

באמצעות קבלן, ומשימותיו נקבעות לפני תחילת כל יום עבודה בישיבה עם מנהל אגף התברואה

בעירייה.

__________________

. עמ' 49-47 ,・53 E˙_˘ AA„ , 2 מבקר המדינה

3 החלטת ממשלה מס' 4028 , "חיזוק יכולות המשילות, התכנון והביצוע של הממשלה".

4 מדריך התכנון הממשלתי מספטמבר 2010 (משרד ראש הממשלה פרסם לראשונה את מדריך התכנון

.( בשלהי שנת 2007

טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות 253

שם הדוח: טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות

מסגרת הפרסום: דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שנת פרסום: התשע"ד 2013-

4. עיריית מעלה אדומים אינה קובעת בתחילת כל שנה תכנית עבודה לטיפול במזיקים. העירייה

מטפלת בעיקר בתלונות התושבים בעניין זה המוגשות באמצעות המוקד העירוני, ומבצעת פעולות

מניעה עונתיות אחדות לטיפול במזיקים מסוימים, כגון תיקנים.

5. המועצה המקומית עומר אינה מכינה תכניות עבודה שנתיות לטיפול במזיקים, ורשימות בדבר

פעולות ההדברה שביצעה אינן נשמרות בה במשך זמן רב. גם הצעות התקציב שמגישה מחלקת

התברואה להנהלת המועצה בעניין הטיפול במזיקים, נקבעות לפי עלויות הציוד והטיפול בו, עלויות

החומרים ועלויות כוח האדם, ולא לפי פרויקטים ופעולות הטיפול במזיקים.

6. המועצה המקומית מיתר, הפועלת באמצעות קבלן, מכינה, בדרך כלל בתחילת כל שנה, מסמך

המפרט את סוגי העבודות לטיפול במזיקים שעל הקבלן לבצע במשך השנה, את מחירן, את מועד

ביצוען ואת מספרן (כשהדבר נדרש). עם זאת, המסמך אינו קובע מנגנון בקרה על פעילות הקבלן

ומדדי ביצוע. המסמך גם אינו מתאר את תהליכי העבודה המתוכננים ואינו מפרט את האמצעים או

החומרים שבהם ישתמש הקבלן לצורך ביצוע העבודה. לפיכך מסמך זה אינו תחליף לתכנית עבודה

סדורה.

7. המועצה האזורית בני שמעון קבעה במכרז שפרסמה בשנים 2012-2011 פעולות שעל קבלן

ההדברה הפועל מטעמה לבצע במשך השנה. המועצה קובעת לכל חודש או עונה, בשיתוף הקבלן,

תכנית עבודה פרטנית. למשל, בנובמבר 2011 קיימה המועצה ישיבה עם הקבלן בנושא ההיערכות

. לעונת החורף, ובה נקבעו המשימות שעל הקבלן לבצע בכל חודש בין נובמבר 2011 לאפריל 2012

8. גם עיריית באר שבע קובעת תכניות עבודה לטיפול במזיקים כחודש לפני תחילת כל שנה.

בתום כל רבעון נבחנת עמידתה בתקנים שקבעה לטיפול בפניות למוקד העירוני בנושא זה, ובכלל

זה משכי הזמן הממוצעים של הטיפול בתלונות.

9. פעילות ההדברה בעיריית קריית מוצקין מתבצעת על פי נוהל מפברואר 2011 . הנוהל קובע

תהליכים כלליים לטיפול במזיקים לסוגיהם ומפרט בנוגע לעיתוי הטיפול המונע נגד יתושים

ותיקנים. ואולם הוא אינו יכול לשמש תחליף לתכנית עבודה מסודרת המפרטת יעדים, מקומות שיש

לבצע בהם טיפול מונע ולוח זמנים. כמו כן, מהנוהל עולה כי עיריית קריית מוצקין מבצעת טיפול

מונע נגד מכרסמים במוסדות החינוך בלבד, ובכך יש כדי להסביר את הממצאים שיוצגו בהמשך

הדברים.

10 . במועצה המקומית חורה נקבעת תכנית שנתית בתחילת כל שנה. כך למשל הוגדרו בתכנית

העבודה לשנת 2012 סוגי העבודות שיבוצעו בתחום הטיפול במזיקים, כגון ניטור יתושים וזחליהם,

הדברתם והדברת חרקים במתקני ביוב. לכל חודש של עונת ההדברה (בין אפריל לספטמבר) נקבעה

כמות חומרי ההדברה שצפוי להשתמש בהם בטיפול בכל סוג של מזיק. עם זאת, לצד קביעת

התשומות הצפויות לא קבעה המועצה מדדים כמותיים להערכת מידת ההשגה של היעדים שהיא

מצפה להשיג. בהיעדר מדדים אלה המועצה אינה יכולה לבצע בתום תקופת הפעילות בקרה על

יעילות המשאבים שהיא משקיעה בטיפול במזיקים.

254 דוח על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שם הדוח: טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות

מסגרת הפרסום: דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שנת פרסום: התשע"ד 2013-

בתשובתה למשרד מבקר המדינה מאפריל 2013 הודיעה עיריית ירושלים כי הכנת תכנית העבודה

5, זאת כדי לזהות אתרים הנגועים בכמות CRM וביצועה של התכנית נעשים בהתבסס על מערכת

רבה של מזיקים. העירייה הוסיפה כי על פי הזיהוי של אתרים אלה נקבע סדר העדיפות בתכנון

עבודות המניעה וההדברה בשכונות העיר.

בתשובתה למשרד מבקר המדינה מאפריל 2013 הגישה עיריית מעלה אדומים מסמך שבו מפורטים

החודשים שבהם היא מבצעת את הדברת המכרסמים והתיקנים. העירייה ציינה כי היא אינה סבורה

כי יש אפשרות לקבוע מראש את המקומות שבהם תתבצע ההדברה, שכן לא ניתן לדעת מראש אילו

מקומות יהיו נגועים במזיקים. לדברי העירייה, מדיניותה היא לפעול על פי פניות הציבור ותוצאות

הביקורות היזומות שהיא מבצעת. העירייה הודיעה כי בכוונתה לנסח מסמך מדיניות שיציג את

שיטת פעולתה זו.

בתשובתה למשרד מבקר המדינה מאפריל 2013 הודיעה עיריית נתיבות שבעקבות הביקורת היא

הכינה תכניות עבודה שנתית ושבועית. ואולם בתכניות שצירפה העירייה לא פורטו המשאבים שהיא

מתכננת להשקיע במלחמה במזיקים ומדדי ביצוע שיאפשרו בקרה על האפקטיביות של הפעולות

שתנקוט. גם המועצה המקומית עומר כללה בתשובתה ממאי 2013 מסמך ובו רשימה של חודשים

שבהם היא מבצעת טיפול במזיקים לסוגיהם. ואולם גם ממסמך זה נעדרים מדדי הביצוע שצוינו

לעיל.

בחינת איכות הטיפול המונע על סמך פניות חוזרות למוקד העירוני

ריבוי של תלונות חוזרות באזורים מסוימים ובמועדים שונים במשך שנה אחת עשוי ללמד על כשל

בטיפול המונע או על היעדרו של טיפול כזה. משרד מבקר המדינה בדק בשלוש עיריות – מעלה

אדומים, נתיבות וקריית מוצקין – את מספר הפניות של התושבים למוקדים העירוניים ואת סוגי

הפניות. המשרד התמקד בטיפול רשויות אלה בתלונות הנוגעות למכרסמים, ובעיריית מעלה

אדומים גם בתלונות הנוגעות לתיקנים. כאמור, לשלוש הרשויות הללו אין תכנית עבודה שנתית

מסודרת לטיפול במזיקים.

__________________

ניהול יחסי לקוחות) – מערכת לרישום פניות של ) Customer Relationship Management 5

לקוחות, לניהול הפניות ולניתוח של צורכי הלקוחות, באמצעות טכנולוגיית המידע.

טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות 255

שם הדוח: טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות

מסגרת הפרסום: דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שנת פרסום: התשע"ד 2013-

עיריית נתיבות

בין ינואר לדצמבר 2012 התקבלו בעיריית נתיבות 364 תלונות של תושבים על מזיקים שונים

72% ) תלונות על חולדות ועכברים (להלן גם – מכרסמים) ו 61- ) בסביבות מגוריהם, מהן 262

תלונות על יתושים. 88 מהתלונות על מכרסמים התקבלו מדיירי בניינים שהגישו יותר מתלונה אחת

בזמנים שונים בתקופה האמורה 6. יצוין כי תלונות רבות אחרות התקבלו מדיירי הבניינים הסמוכים,

אולם מאחר שלא תמיד רשם המוקד העירוני את מספרי הבתים לצד שמו של הרחוב, לא היה אפשר

לזהות את כל הבניינים הסמוכים, ולכן לא נעשה חישוב של מספר התלונות שהגישו דייריהם.

בדיקת משרד מבקר המדינה התמקדה בכמה מרחובות העיר שבהם חזרו ונשנו תלונות על

מכרסמים. מאחד הרחובות התקבלו בתקופה האמורה 37 תלונות על מזיקים, מהן 32 תלונות על

מכרסמים ו 27- תלונות חוזרות ( 23 מהן נגעו למכרסמים). משיחה טלפונית עם ארבעה מתלוננים

מרחוב אחד עלה כי העירייה שלחה מדביר, וזה פיזר פיתיונות. ואולם ריבוי התלונות מאותו הרחוב

והישנותן של התלונות במשך השנה מלמדים שמדובר בטיפול נקודתי ולא בטיפול מערכתי וכולל

שנעשה בכל סביבת המגורים ברחוב האמור. אחד המתלוננים ביקש להדגיש כי מדובר ברחוב

מוזנח מאוד מן הבחינה התברואית, ובין היתר יש בו גלישות ביוב.

בתשובתה למשרד מבקר המדינה מאפריל 2013 הודיעה עיריית נתיבות כי היא מבצעת דרך קבע

ניטור מזיקים במקומות שיש חשש להימצאותם, וכי היא עושה פעולות מניעה רבות לפני ביצוע

הדברה. לטענת העירייה, מרבית התלונות עוסקות במפגעים שמקורם בשטחים פרטיים, והיא אף

פועלת בעצמה ועל חשבונה לטיפול במזיקים בשטחים אלה כדי לשמור על בריאות הציבור. דברים

. דומים נמסרו גם בתשובתו של קבלן העירייה למשרד מבקר המדינה ממאי 2013

עיריית קריית מוצקין

בדיקת תלונות התושבים על מזיקים מראה כי רובן נוגעות למכרסמים. בין ינואר לדצמבר 2012

התקבלו במוקד העירוני של העירייה 405 תלונות על מזיקים, מהן 268 (כ 66%- ) בנושא מכרסמים.

שאר התלונות עסקו ביתושים ובתיקנים. 121 מהתלונות על מכרסמים התקבלו מדיירי בניינים

שהגישו יותר מתלונה אחת בזמנים שונים בתקופה האמורה.

__________________

6 הנתון חושב כך: תחילה רוכזו כל הבניינים שמדייריהם התקבלה יותר מתלונה אחת בתקופה האמורה,

ואחר כך סוכמו כל התלונות בניכוי אלה שהתקבלו עוד בטרם הסתיים הטיפול בתלונה מאותו הבניין

באותו הנושא.

256 דוח על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שם הדוח: טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות

מסגרת הפרסום: דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שנת פרסום: התשע"ד 2013-

עיריית מעלה אדומים

2012 התקבלו במוקד העירוני 286 מבדיקה של תלונות התושבים עולה כי בין ינואר לספטמבר 7

68% ) מן התלונות עסקו בתיקנים, ו 59- מהן התקבלו מדיירי בניינים שהגישו יותר ) תלונות. 195

מתלונה אחת בפרק הזמן האמור. ראוי לציין כי שלוש תלונות שהתקבלו מהתחנה לבריאות האם

והילד (טיפת חלב) עסקו בתיקנים, וכי תלונות חוזרות שהתקבלו ממוקדי הביטחון של העירייה

מלמדות על "מכות מזיקים". יצוין כי התחנה והמוקדים האמורים מצויים בחזקתה של העירייה.

בתשובתה למשרד מבקר המדינה מאפריל 2013 הודיעה עיריית מעלה אדומים כי הסיבה לתלונות

החוזרות יכולה להיות בין היתר היעדר טיפול מקביל בשטחים הפרטיים.

הדברת מזיקים

טיפול בפניות למוקד העירוני

משרד מבקר המדינה בדק את זמני התגובה על תלונות בנוגע למזיקים שהופנו למוקדים העירוניים

של ארבע עיריות: ירושלים, נתיבות, קריית מוצקין ומעלה אדומים 8. להלן הממצאים:

עיריית ירושלים

לפי הכללים שקבעה עיריית ירושלים לטיפול בפניות בנוגע למזיקים לסוגיהם, על הטיפול להתבצע

בתוך שלושה ימים ממועד הפנייה.

מהביקורת עלה כי בטיפול ביותר משליש מהפניות שהתקבלו בנושא ( 768 פניות מסך של 2,249

15.5% ) מהפניות נמשך יותר מעשרה ) פניות) חרגה העירייה מן הזמנים שקבעה; הטיפול ב 348-

ימים, והטיפול ב 116- פניות נמשך אף יותר מ 30- יום. יצוין כי טיפולה של העירייה ב 45.5%-

__________________

7 לשם השוואת הנתונים לאלו של שאר הרשויות שנבדקו ביקש משרד מבקר המדינה מעיריית מעלה

אדומים להגיש לו את נתוני המוקד עד סוף שנת 2012 . נתוני ההשלמה שהתקבלו מהעירייה כללו 34

תלונות על מכרסמים ותיקנים. ואולם לטענת העירייה, ברישום הנתונים של 22 מהתלונות (כשני

שלישים) אירעה שגיאה. על כן החליט משרד מבקר המדינה לעסוק בבדיקתו רק בפרק הזמן שבין ינואר

. לספטמבר 2012

8 הביקורת התבססה על פניות שהתקבלו במוקדים העירוניים במועדים האלה: עיריית ירושלים – בין

אוגוסט 2012 לפברואר 2013 ; עיריות נתיבות וקריית מוצקין – בין ינואר לדצמבר 2012 ; עיריית מעלה

. אדומים – בין ינואר לספטמבר 2012

טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות 257

שם הדוח: טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות

מסגרת הפרסום: דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שנת פרסום: התשע"ד 2013-

מהתלונות בנוגע לזבובים וב 35.5%- מהתלונות בנוגע לחולדות ( 403 מ 1,136- תלונות) חרג

מהזמנים שקבעה. הטיפול ב 151- תלונות בנוגע לחולדות אף חרג מעשרה ימים. גם לגבי תלונות על

יתושים נמצאו חריגות ניכרות מהזמן שקבעה העירייה לטיפול בהן, אף שפעילותם של היתושים

בפרק הזמן שנבדק אינה בשיאה: הטיפול בשליש מן התלונות חרג מהזמנים שנקבעו, יותר ממחצית

התלונות טופלו כעבור יותר מחמישה ימים ממועד הגשת התלונה, והטיפול ב 51- תלונות נמשך אף

יותר מחודש. תמונה דומה עולה גם לגבי טיפולה של העירייה בתלונות על תיקנים.

בתשובתה למשרד מבקר המדינה מאפריל 2013 הודיעה עיריית ירושלים כי עקב היעדר הכשרה של

חלק מעובדי ההדברה יש קושי לעדכן במערכת המוקד העירוני את מצב הטיפול בפניות עם סיום

הטיפול בהן. על כן העירייה פועלת להכשרת העובדים בעניין זה ולאיתור יישום ממוחשב שבו יהיה

אפשר לעדכן בזמן אמת את סיום הטיפול בפניות.

עיריית נתיבות

חוזה העבודה של עיריית נתיבות עם קבלן ההדברה, שנחתם בדצמבר 2009 , אינו כולל פרקי זמן

מרביים לטיפול בתלונות. זאת ועוד, על פי החוזה הקבלן מועסק שלושה ימים בשבוע, כלומר אין

בכל יום מענה מידי לפניות הציבור.

במוקד העירוני לא רשמו כראוי את מועדי סיום הטיפול בפניות, ופעמים רבות מועד פתיחת הפנייה

זהה למועד סיום הטיפול בה.

בתשובתה למשרד מבקר המדינה מאפריל 2013 הודיעה העירייה כי המוקד העירוני הונחה לבצע

רישום אמין ומעודכן של מועדי סיום הטיפול בתלונות, וכי במכרז לבחירת קבלן ההדברה שיפורסם

בסוף שנת 2013 יוגדרו זמני הטיפול המרביים בהן. העירייה הוסיפה כי תשקול להוסיף על ימי

פעילותו של קבלן ההדברה ולהעסיקו חמישה ימים בשבוע. גם קבלן ההדברה ציין בתשובתו

למשרד מבקר המדינה ממאי 2013 כי שלושה ימי הדברה אינם מספיקים לטיפול בעיר שבה

מתגוררת אוכלוסייה של כ 30,000- תושבים. לדעתו, יש צורך להגדיל את שבוע העבודה שלו

לחמישה או שישה ימים.

258 דוח על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שם הדוח: טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות

מסגרת הפרסום: דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שנת פרסום: התשע"ד 2013-

עיריית קריית מוצקין

את הטיפול השוטף במכרסמים – בעקבות תלונות שמפנים התושבים למוקד העירוני – מבצע קבלן

הדברה. על פי החוזה בין העירייה לקבלן מספטמבר 2012 , על הקבלן לטפל בתלונה בתוך 24 שעות

ממועד קבלתה במוקד. כאמור, רוב התלונות המופנות למוקד בעניין מזיקים נוגעות למכרסמים.

( הועלה כי זמן הטיפול הממוצע בתלונה על מכרסמים היה 2.41 ימים, וכי הטיפול ב 187- (כ 70%-

מהתלונות נמשך יותר מיממה.

בתשובתה למשרד מבקר המדינה מאפריל 2013 הודיעה עיריית קריית מוצקין כי הרישום של סיום

הטיפול בתלונה במערכת המוקד העירוני נעשה לא אחת הרבה אחרי סיום הטיפול בפועל. העירייה

הוסיפה כי במסגרת עבודות לשדרוג תכנת המוקד העירוני היא פועלת לכלול בתכנה את הדרישה

לרישום מועדי סיום הטיפול בתלונות בזמן אמת. בתשובתו למשרד מבקר המדינה מאותו החודש

ציין קבלן העירייה כי הטיפול בתלונה נעשה בתוך פחות מ 24- שעות מהמועד שבו היא מועברת

אליו מהמוקד העירוני. הקבלן הוסיף שתלונות שמגיעות אליו עם כניסת השבת או החג מטופלות

בתוך יממה מרגע הגעתן.

עיריית מעלה אדומים

את הטיפול השוטף במזיקים – בעקבות תלונות שמפנים התושבים למוקד העירוני – מבצעים כמה

קבלני הדברה. העירייה בחרה את הקבלנים מבלי לפרט לפניהם את יעדיה ואת דרישותיה מהם

בנוגע להשגת יעדים אלה. במקום זאת כל אחד מהקבלנים אחראי לטיפול במזיקים שהצעת המחיר

שהציע עבור הטיפול בהם הייתה הנמוכה ביותר. כמו כן, העירייה לא קבעה פרקי זמן מרביים

לטיפול בתלונות התושבים, וכל תלונה מטופלת לפי שיקול דעתו של הגורם המקצועי בעירייה

האחראי לטיפול במזיקים. הגורם המקצועי האמור מסר כי לרוב תגובתה של העירייה על תלונות

התושבים היא מידית, ורק כאשר מדובר בתלונות על תיקנים הטיפול מושהה ליומיים–שלושה ימים,

כדי לרכז את כל התלונות בעניין זה ולחסוך כך בהוצאות.

הזמן הממוצע לטיפול בתלונה על תיקנים היה בעיריית מעלה אדומים 5.3 ימים. הטיפול ב 29-

14.5% ) מהתלונות בעניין זה נמשך יותר מ 10- ימים, ואחת מהן טופלה רק כעבור 32 ימים ממועד )

8% ) מהתלונות ) הגשתה. הזמן הממוצע לטיפול בתלונות על מכרסמים היה 5.2 ימים. הטיפול ב 4-

בעניין זה נמשך יותר מ 10- ימים, ואחת מהן טופלה רק כעבור 18 ימים ממועד הגשתה.

טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות 259

שם הדוח: טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות

מסגרת הפרסום: דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שנת פרסום: התשע"ד 2013-

בתשובתה למשרד מבקר המדינה הודיעה עיריית מעלה אדומים כי לאחרונה נקבעו זמני תגובה

מרביים לגבי כל תחומי הטיפול העירוניים, ואלה מפורטים לציבור באמנת השירות העירונית.

לטענת העירייה, בהתחשב במצב שבו ההדברה מתבצעת באמצעות קבלנים, זמני הטיפול הם

סבירים, גם אם מובאים בחשבון מקרים חריגים כמו אלה שצוינו לעיל. העירייה הוסיפה כי קיים

פער של כמה ימים בין ביצוע ההדברה בפועל ובין הרישום של סיום הטיפול בתלונה במערכת

המוקד העירוני.

פנקס לרישום פעולות הדברה

ניהול פנקסי הדברה בידי הרשויות המקומיות

על פי תקנה 41 לתקנות המדבירים, המדביר בעל ההיתר לפי תקנות אלה ינהל פנקס לרישום פעולות

הדברה (להלן – פנקס הדברה) וירשום בו את מקום ביצועה של פעולת ההדברה, תאריך ביצועה,

סוג המזיק המודבר וכן הכינוי הבין–לאומי של החומר שבו השתמש, ריכוזו, שם היצרן וסדרת

הייצור. המדביר יחזיק את הפנקס במשרדו לתקופה שלא תפחת משלוש שנים לאחר מועד הרישום

האחרון ויציגו לפני מי שמינה לכך המשרד להגנת הסביבה. זאת ועוד, המדביר ימסור למזמין

ההדברה העתק של הרישום בפנקס. יצוין כי על קבלן המבצע שירותי הדברה למסור לרשות

המקומית, לפי דרישתה, העתק של הפנקס לאחר ביצוע פעולות ההדברה.

מטרות ניהול הפנקס הן בין היתר לתעד את פעולות ההדברה – ובכלל זה לרשום את המקום שבו

בוצעה ואת החומרים המסוכנים שהיו בשימוש בעת הביצוע – ולאפשר פיקוח של גורמי מקצוע על

תקינות פעולותיו של המדביר ועל מקצועיותו.

1. מהביקורת עלה כי עיריות ירושלים ובאר שבע אינן מנהלות פנקס הדברה. עם תחילת

הביקורת בעיריית ירושלים, ביולי 2012 , הפנו עובדי משרד מבקר המדינה את תשומת לבו של מנהל

מחלקת ההדברה בעירייה לסעיף האמור לעיל בתקנות המדבירים. ואולם מנהל מחלקת ההדברה

טען כי גרסת תקנות המדבירים שהוא מחזיק בה אינה דורשת לנהל פנקס כזה. הועלה שהגרסה

האמורה ישנה מאוד ואינה מעודכנת, שכן החובה לנהל את הפנקס צוינה כבר בשנת התשנ"ג, לפני

כעשרים שנה. בעקבות הביקורת החלה עיריית ירושלים להכין פנקס הדברה ממוחשב, אך עד ינואר

2013 , מועד סיום הביקורת בנושא זה, לא הושלמה הכנתו.

2. לעומת זאת, פעולות ההדברה שמבצע באזור נחל באר שבע קבלן הדברה ששכרה עיריית באר

שבע, מתועדות בפנקס שהוא מנהל.

3. המועצה המקומית עומר מחזיקה פנקס הדברה ורושמת בו את הנדרש על פי תקנות

המדבירים, אך משמידה אותו בתום כל שנה, שלא על פי הנדרש בתקנות.

260 דוח על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שם הדוח: טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות

מסגרת הפרסום: דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שנת פרסום: התשע"ד 2013-

4. במועצה המקומית חורה נרשמות פעולות הדברה המבוצעות על פי תכנית העבודה השנתית.

ואולם פעולות הדברה אחרות, הנעשות בין היתר בעקבות פניות תושבים למוקד העירוני, אינן

מתועדות כלל. על כן פנקס ההדברה אינו מנוהל על פי הנדרש בתקנות המדבירים.

5. עיריית מעלה אדומים אינה מקבלת מהקבלנים את ההעתקים של פנקסי ההדברה. בעירייה

נשמרים דוחות הטיפול בתלונות התושבים למוקד העירוני, ובהם ציון המפגע, כתובת המקום

שטופל, תאריך הטיפול והשעה שבה נעשה, אך לא מצוין בהם כלל החומר שבו השתמש הקבלן

לביצוע ההדברה. על כן המסמך האמור אינו יכול לשמש תחליף להעתק של פנקס ההדברה, הנדרש

. על פי דין 9

6. עיריית נצרת אינה מנהלת פנקס הדברה מרוכז. המסמך שנשמר בעירייה שבו נרשמות תלונות

הציבור על מזיקים, אינו יכול לשמש תחליף לפנקס הדברה, משום שלא מצוינים בו החומר שבו

השתמש המדביר ותאריך הטיפול.

7. עיריית רמלה כותבת דוח יומי שבו נרשם מקום ביצוע ההדברה, שם המזיק ותאריך ההדברה,

אולם לא נרשם בו שם חומר ההדברה כנדרש.

8. עיריית נתיבות מפעילה את שירותי ההדברה באמצעות קבלן הדברה, והוא המנהל את פנקס

ההדברה. ברשות העירייה אין העתק של הפנקס. נוסף על כך, פעמים רבות הקבלן אינו מקפיד לציין

בפנקס ההדברה את כתובתו המדויקת של האתר שבוצעה בו ההדברה, וכך אין למפקחים אפשרות

לבדוק אם ההדברה בוצעה ולפקח על טיבה.

בתשובת עיריית ירושלים למשרד מבקר המדינה מאפריל 2013 נמסר כי העירייה החלה להכין פנקס

הדברה ממוחשב. העירייה הוסיפה כי פעולות ההדברה יתועדו באופן מלא, בין תיעוד ידני ובין

תיעוד במערכת הממוחשבת, כשתושלם הקמתה. בתשובת עיריית באר שבע למשרד מבקר המדינה

מאפריל 2013 נמסר כי בעקבות הביקורת החלה העירייה לנהל את פנקס ההדברה האמור, וכי היא

מבצעת בו תיעוד מלא. בתשובתה של עיריית מעלה אדומים למשרד מבקר המדינה מאפריל 2013

הודיעה העירייה כי תדרוש מהקבלנים העתקים של פנקסי ההדברה. בתשובת עיריית רמלה למשרד

מבקר המדינה מאפריל 2013 הודיעה העירייה כי החלה לרשום גם את סוג החומר שבו נעשה

שימוש. המועצה המקומית עומר הודיעה בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממאי 2013 כי בעקבות

הערת הביקורת ישמור תברואן המועצה את הפנקס במשך שלוש שנים, כדין. עיריית נתיבות הודיעה

בתשובתה למשרד מבקר המדינה מאפריל 2013 כי הנחתה את קבלן ההדברה שלה להקפיד למלא

את כתובתו המדויקת של האתר שבו נעשתה ההדברה ולמסור לה העתקים של פנקס ההדברה.

__________________

9 פרק ט' 1 לתקנון מכוח הצו בדבר ניהול מועצות מקומיות (יהודה והשומרון) (מס' 892 ), התשמ"א–

1981 , מחיל את הוראות חוק רישוי עסקים, התשכ"ח 1968- , ואת התקנות שהותקנו מכוחו על הרשויות

המקומיות היהודיות ביהודה ושומרון.

טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות 261

שם הדוח: טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות

מסגרת הפרסום: דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שנת פרסום: התשע"ד 2013-

מעקב המשרד להגנת הסביבה אחר ניהול פנקסי ההדברה

לפי תקנות המדבירים, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה או עובד שהסמיך לכך יהיו אחראים למינוי

ועדה שאחד מתפקידיה יהיה מתן היתרים לעסוק בהדברה 10 . בעלי היתרים אלה אמורים לעמוד

בתקנות המדבירים, ובהן הדרישה לנהל פנקסי הדברה. על המשרד להגנת הסביבה לאכוף אפוא על

המדבירים את ניהול הפנקסים. מיולי 2010 מועסקת באגף בקרת חומרי הדברה ומזיקים מרכזת

(מפקחת) הדברה ארצית (להלן – מפקחת ההדברה). על פי הגדרת תפקידה של מפקחת ההדברה,

עליה לרכז את הטיפול ברישוי המדבירים, לנקוט פעולות ליישום תקנות המדבירים וליזום, בסיוע

אנשי מקצוע, פיקוח אחר מדבירים מורשים. קרי, עליה לפקח גם על ניהול פנקסי ההדברה בידי

המדבירים.

בביקורת נמצא כי מפקחת ההדברה אינה יוזמת בדיקות של פנקסי הדברה, אלא בודקת אותם רק

לאחר קבלת תלונות על מדבירים פרטיים. המפקחת מסרה כי בדקה רק פנקסים מעטים, ולדבריה,

הרכזים במחוזות הם שצריכים לבצע בדיקה זו.

עובדי משרד מבקר המדינה סיירו בארבעה מששת מחוזות המשרד להגנת הסביבה: הדרום, המרכז,

חיפה והצפון. נמצא כי הרכז של מחוז הצפון בודק את הפנקסים רק בעקבות קבלת תלונות על

מדבירים. לטענתו, מפקחת ההדברה היא היחידה שיכולה להמציא למדביר צו להצגת פנקס. לגבי

הרכז של מחוז חיפה, נמצא כי בשנת 2012 הוא בדק פנקסי הדברה של חמישה מדבירים, אולם

פנקסים אלה לא היו של רשויות מקומיות או של קבלנים שלהן. לטענתו, תהליך מחשובם של

הפנקסים מקשה את הבדיקה. הרכז של מחוז המרכז טען כי האחריות לבדיקת הפנקסים מוטלת על

מפקחת ההדברה. הרכז של מחוז הדרום מסר כי אינו עוסק כלל בבדיקת פנקסי הדברה.

יצוין כי למשרד להגנת הסביבה אין נוהל הקובע את חלוקת הסמכויות בין עובדי אגף בקרת חומרי

הדברה ומזיקים לעניין בדיקת פנקסי הדברה. בטיוטת "נוהל אפשרויות אכיפה ופיקוח על מדבירים

ע"י רכזי מחוזות" מינואר 2013 , שהכינה מפקחת ההדברה, צוין כי על רכזי המחוזות לבדוק את

"יומן ביצוע פעולות הדברה", כלומר את פנקס ההדברה.

ואולם במועד סיום הביקורת, פברואר 2013 , טרם אושר הנוהל האמור.

בתשובתו למשרד מבקר המדינה מאפריל 2013 ציין המשרד להגנת הסביבה כי פיקוח על פנקסי

הדברה הוא אחת מפעולות הפיקוח שהוא עושה, ובמהלך הפיקוח התברר לו שההנחיות הקיימות

בתקנות המדבירים אינן מספיקות כדי להנחות את המחוזות בעניין בדיקת פנקסי ההדברה. על כן

תופץ למחוזות במאי 2013 טיוטת נוהל ששבה יהיו הנחיות ברורות יותר בכל הנוגע לפיקוח על

המדבירים. המשרד להגנת הסביבה ציין כי בתכנית העבודה שלו לשנת 2013 תיקבע מכסה של

פנקסי הדברה שיש לבדוק, ובקביעת מכסה זו תינתן עדיפות לפנקסים של הרשויות המקומיות

שצוינו לעיל. בתשובתו הנוספת למשרד מבקר המדינה מיולי 2013 הודיע המשרד להגנת הסביבה

כי במאי 2013 אכן הופצה טיוטת נוהל עדכני בנוגע לפיקוח על המדבירים, ובהמשך השנה רכזי

מחוזותיו יפעלו לביצוע הפיקוח לפי הנקבע בטיוטה זו. בסוף השנה ינתח המשרד את תרומתה של

הטיוטה לביצוע הפיקוח, ובעקבות כך יפיץ את הנוהל הסופי.

__________________

.(3) 18 (א)( 1) ו 19- , 10 תקנות 2

262 דוח על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שם הדוח: טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות

מסגרת הפרסום: דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שנת פרסום: התשע"ד 2013-

טיפול בחומרי הדברה

תקנות המדבירים קובעות את חובות המדבירים לטפל בחומרי ההדברה בתחומים האלה: החסנת

החומרים, שילוט המחסן שבו הם מאוחסנים, מרכיבי ציוד המגן הנדרשים להיערכות לאירוע

חומרים מסוכנים 11 , אופן הפרדת החומרים ואופן הטיפול בשפך החומרים. גם חוק החומרים

המסוכנים קובע כללים לעניין החסנת החומרים. זאת ועוד, תקנות לסילוק הפסולת מסדירות את

הטמנתה של פסולת החומרים.

בביקור נציגי משרד מבקר המדינה בעיריית ירושלים ביולי 2012 נמצא כי החסנתם של חומרי

ההדברה, שילוט המחסן וקיום ציוד המגן להיערכות לאירוע חומרים מסוכנים תואמים את דרישות

החוק והתקנות. כמו כן, בשטחו של מחסן ההדברה קיימת יחידת ניקוז הנפרדת ממערכת הביוב

העירונית, כנדרש, וליחידה זו מתנקזת פסולת חומרי ההדברה. הפסולת נוצרת בין היתר בעת ניקוי

כלי ההדברה ובזמן טיפול בשפך של חומרי ההדברה.

החסנת החומרים

לפי תקנות המדבירים 12 , לא יאוחסנו קוטלי מזיקים בעסק אלא במחסן, שלגביו נקבע כי (א) בין

הקירות החיצוניים לרצפה ולגג שלו לא יהיו רווחים הגדולים מסמ"ר אחד, ועל הרווחים להיות

אטומים לרטיבות; (ב) בחלונות, המיועדים לאוורורו היעיל של המחסן, יותקנו רשתות קבועות,

שימנעו את כניסת המכרסמים, העלולים בין השאר לפזר חומרים מסוכנים במחסן ואולי אף

להוציאם ממנו; (ג) במחסן או סמוך לו יימצא כיור עם מים זורמים וסבון; (ד) על הדלת

החיצונית של המחסן יימצא שלט אזהרה כדין, ובמחסן יימצא שלט האוסר עישון. חוק החומרים

המסוכנים 13 מוסיף כי יש לשמור רעלים, ובהם חומרי הדברה, מאחורי מנעול ובריח ובנפרד

מחומרים שאינם רעילים.

1. במחסן ההדברה של עיריית נצרת אין חלונות נגדיים לאוורורו היעיל. החלון היחיד שנמצא

במחסן היה מרושת, אך הרשת לא הייתה צפופה דיה; בנוגע למחסן בעיריית קריית מוצקין מצאו

נציגי משרד מבקר המדינה כי הרווחים בין הקירות החיצוניים שלו ובין גגו גדולים מ 15- ס"מ.

רווחים אלה משמשים מקור האוורור היחיד של המחסן, והם אינם מרושתים; בגג המחסן של

עיריית רמלה נמצאו חורים בגדלים שמאפשרים כניסת גשם ומכרסמים. בין תחתית הדלת של

המחסן, שהייתה סדוקה, ובין הרצפה נמצא רווח של יותר מס"מ אחד; במחסן של המועצה

המקומית חורה חסרות רשתות לכמה מן החלונות, והרשתות שנמצאו היו רעועות – אחת מהן נפלה

בעת הביקור של נציגי משרד מבקר המדינה – ולא צפופות דיין. משמעות הדברים היא כי מחסני

ההדברה ברשויות אלו אינם מוגנים מפני כניסת מכרסמים.

2. מחסן ההדברה של המועצה המקומית חורה לא היה מסודר, והוחזקו בו מוצרי היגיינה,

דוגמת נייר טואלט. יתרה מכך, חביות ובהן חומר הדברה תברואי, היינו חומר שרק מדבירים

מוסמכים מורשים להשתמש בו, הועמדו בחצר פתוחה הסמוכה למחסן ללא כל אמצעי שמירה.

__________________

11 סעיף 1 לחוק החומרים המסוכנים מגדיר אירוע חומרים מסוכנים – התרחשות שאינה מבוקרת או תאונה

שמעורב בה חומר מסוכן הגורמת או עלולה לגרום סיכון לאדם ולסביבה, לרבות שפך, דליפה, פיזור,

פיצוץ, התאיידות ודלקה.

9(א) ו 9- (ג). , 12 תקנות 6(א), 7

13 סעיף 6(א).

טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות 263

שם הדוח: טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות

מסגרת הפרסום: דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שנת פרסום: התשע"ד 2013-

במחסן של המועצה המקומית עומר נמצאו שקיות דשן רבות. לדברי מדביר המועצה, השקיות

שייכות למחלקת הגינון של המועצה, החולקת עם מחלקת ההדברה את המחסן.

3. עוד נמצא כי מחסן ההדברה של קבלן ההדברה שמעסיקה המועצה המקומית מיתר מוקם

בחצר של אחד הבתים הפרטיים שביישוב. המחסן דומה מבחוץ לארון גינון, ובתוכו שורר אי–סדר.

. במחסן נמצא בלון גז, שעלול לגרום לאירוע חומרים מסוכנים 14

תמונה 1: מחסן חומרי ההדברה של קבלן ההדברה שמעסיקה המועצה המקומית

מיתר, ובו בלון גז הנמצא ליד חומרים מסוכנים

(מימין – פנים המחסן; משמאל – המראה מבחוץ)

4. נמצא כי מן המחסנים של עיריות נצרת וקריית מוצקין, של המועצות המקומיות חורה ועומר

ושל קבלן ההדברה של המועצה המקומית מיתר נעדר שלט האוסר עישון. בזמן ביצוע הביקורת

תיקנה עיריית קריית מוצקין ליקוי זה. מדלתות המחסנים של עיריות נצרת וקריית מוצקין ושל

המועצה המקומית חורה נעדר גם שלט אזהרה כדין. על דלת המחסן של קבלן ההדברה שמעסיקה

המועצה המקומית מיתר תלוי שלט אזהרה שלא עומד בדרישת הדין.

היערכות לאירוע חומרים מסוכנים

תקנות המדבירים 15 מפרטות את הציוד שיש להחזיק לשם היערכות לאירוע חומרים מסוכנים: ארגז

עזרה ראשונה וכן ציוד מגן – כפפות מגומי או מחומר פלסטי, משקפי מגן מפני קוטלי מזיקים,

כיסוי ראש נאות ומכשירי נשימה. התקנות קובעות שעל המדבירים להחזיק ציוד זה מחוץ למחסן.

אשר למכשיר הנשימה, נקבע בתקנות כי עליו להיות מצויד במסנן, וכי יש לנקותו ולאווררו בתום

השימוש בו. אף שהתקנות אינן קובעות זאת במפורש, הדעת נותנת כי הציוד חייב להיות בהישג יד.

בביקורת נמצא כי עיריית נצרת אינה מחזיקה ולו בפריט אחד מהפריטים שעליה להחזיק לשם

היערכות לאירוע חומרים מסוכנים; בעיריית באר שבע לא נמצאו מכשיר נשימה וכיסוי ראש נאות;

במועצה המקומית חורה נמצאה רק ערכת עזרה ראשונה. מדביר המועצה מסר כי הוא מחזיק בביתו

כובע מחומר פלסטי; במועצה המקומית עומר נמצאו רק ערכה לעזרה ראשונה, שהייתה במרחק של

כעשרה מטרים מהמחסן, ומכשיר נשימה, שהיה במרחק נסיעה של כמה דקות ממנו.

__________________

. 14 ראו לעיל הערה 11

15 תקנה 10 (ב) ו 11- לתקנות.

264 דוח על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שם הדוח: טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות

מסגרת הפרסום: דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שנת פרסום: התשע"ד 2013-

בעיריות קריית מוצקין ורמלה נמצאו ציוד המגן וערכת העזרה הראשונה בתוך המחסן, שלא על פי

הנדרש בתקנות המדבירים.

קבלן ההדברה של המועצה המקומית מיתר החזיק ברשותו משקפי מגן וערכה לעזרה ראשונה.

הערכה הייתה ברכבו של הקבלן, שבו הוא מוביל, שלא לפי התקנות (ראו להלן), את חומרי

ההדברה. הקבלן מסר כי הוא מחזיק בביתו את הכפפות.

הפרדת החומרים וסילוקם

תקנות המדבירים 16 קובעות כי בגדי העובדים יוחזקו מחוץ למחסן, וכי לא יהיה מגע בין בגדי

העבודה לבגדים אחרים. עוד קובעות התקנות כי הכלים שבהם נעשה שימוש לצורכי הדברה ינוקו

בו ביום במתקן שאינו מיועד לרחיצת בני אדם, וכי את קוטלי המזיקים שנשפכו יש לאסוף ולהשמיד

באופן בטוח ללא דיחוי. בתקנות לסילוק הפסולת 17 נקבע כי פסולת חומרים מסוכנים תסולק לאתר

ההטמנה הארצי שברמת חובב.

בביקורת נמצא כי עובדים העוסקים בהדברה בעיריות באר שבע, נצרת וקריית מוצקין ובמועצות

המקומיות חורה ועומר מכבסים את בגדי העבודה שלהם בבתיהם, בלי להפרידם מבגדיהם האחרים.

גם קבלן ההדברה של המועצה המקומית מיתר מכבס את בגדי העבודה שלו בביתו.

עוד נמצא כי אם יהיה שפך של חומרי הדברה במחסני ההדברה של עיריות באר שבע וקריית מוצקין

או סמוך להם, יתנקזו החומרים למערכת הביוב העירונית. במקרה של שפך כזה במחסנים של

עיריות נצרת ורמלה, של המועצה המקומית חורה ושל קבלן ההדברה של המועצה המקומית מיתר,

יתנקזו החומרים לחצר סביב המחסנים, וכך ייספגו בקרקע, יסכנו את איכותה, ואף ייתכן שיחלחלו

למי התהום ויזהמו אותם.

בתשובתה למשרד מבקר המדינה מאפריל 2013 הודיעה עיריית באר שבע כי בעקבות המכרז החדש

שיצא בחודש אפריל לבחירת קבלן הדברה יתייתר הצורך בהחזקת מחסן הדברה עירוני (ראו להלן),

וכי כל חומרי ההדברה יינעלו בארון מתכת בעל דלת ביטחון. העירייה הוסיפה כי תרכוש את ציוד

הבטיחות הדרוש לעובדיה, וכן תרכוש סרבלים שימנעו את זיהום בגדי העבודה. עיריית קריית

מוצקין הודיעה בתשובתה למשרד מבקר מדינה מאפריל 2013 כי התקינה במחסן ההדברה שלה את

השלט "רעל 3", כי ארגז העזרה הראשונה הוצא אל מחוץ למחסן, וכי הרווחים במחסן נאטמו

__________________

16 תקנות 12 (ב), 13 (א) ו 14- (א).

. 17 תקנה 2

טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות 265

שם הדוח: טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות

מסגרת הפרסום: דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שנת פרסום: התשע"ד 2013-

באמצעות רשת אוורור. עיריית רמלה הודיעה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מאפריל 2013 על

תיקונם של חלק מהליקויים, ובכלל זה איטום גג המחסן ואיטום המרווחים מתחת לדלת הכניסה

אליו, וכן העברת ציוד המגן וציוד העזרה הראשונה לארון נעול במחסן הסמוך. קבלן ההדברה של

המועצה המקומית מיתר השיב למשרד מבקר המדינה במאי 2013 כי במחסן שהחזיק לא אוחסנו

רעלים, ומכל מקום הוא אינו מחזיק עוד במחסן זה. בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממאי 2013

הודיעה המועצה המקומית עומר כי הוציאה את חומרי הדשן של מחלקת הגינון ממחסן חומרי

ההדברה, הציבה שני שלטים האוסרים לעשן בו והחלה בהכשרת מקום סמוך למחסן שבו ירוכז כל

ציוד המגן, כנדרש בתקנות המדבירים.

פיקוח המשרד להגנת הסביבה על מצב מחסני ההדברה

כאמור, לפי תקנות המדבירים, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה או עובד שהסמיך לכך יהיו אחראים

למינוי ועדה שאחד מתפקידיה יהיה מתן היתרים לעסוק בהדברה 18 . עוד נקבע בתקנות כי על

המשרד לפקח על עמידתם של המדבירים בהן, ובכלל זה על מילוי הדרישות לגבי אופן ההחסנה של

חומרי ההדברה ואופן הטיפול בהם.

בביקורת נמצא כי המשרד להגנת הסביבה אינו מבצע פיקוח שוטף בכל הנוגע לעמידת מחסני

ההדברה בדרישות תקנות המדבירים. מפקחת ההדברה, האחראית במשרד לרישוי המדבירים, וכן

הרכזים במחוזותיו הפנו את נציגי משרד מבקר המדינה אל אגף החומרים המסוכנים במשרד, העוסק

במתן היתרי רעלים, בטענה שהוא אמון על בדיקת עניין זה. מבדיקה שנעשתה באגף זה עלה כי הוא

בודק אך ורק רשויות מקומיות שיש להן היתרי רעלים, ואולם רק לרשויות מעטות יש היתרים כאלה,

ואף בהן נעשות ביקורות מעטות (ראו להלן). אגף החומרים המסוכנים, העוסק כאמור במתן היתרי

רעלים, הפנה את נציגי משרד מבקר המדינה לאגף תעשיות ורישוי עסקים, העוסק ברישוי עסקים

(השונה מרישוי מדבירים). ואולם התברר כי גם אגף זה אינו עושה בקרה בנושא, והוא הפנה את

הנציגים בחזרה למפקחת ההדברה, העוסקת כאמור ברישוי המדבירים. היעדר הפיקוח בעניין זה

עלה גם מביקורי נציגי משרד מבקר המדינה ברשויות השונות.

הובלת חומרי הדברה

תקנות המדבירים קובעות 19 כי לא יובלו קוטלי מזיקים ברכב, אלא אם כן הוכנסו לארגז החסנה

המופרד מן הנוסעים או לחלק סגור ונפרד של כלי הרכב. עוד נקבע בתקנות אלה כי על הארגז

להיות עשוי ממתכת או מעץ, וכי יש לנעול אותו ולהקפיד שמפתח המנעול יהיה בידי המדביר או

עובדיו.

1. נמצא כי בעיריית באר שבע לא נעשה שימוש בארגז ההחסנה בזמן הובלת החומרים לביצוע

עבודות ההדברה. כמו כן, בתואנה של חוסר מקום מובלים חומרי הדברה, כגון אלה המיועדים

לטיפול ביתושים ובעכברים, בתא שבו יושב הצוות. עוד נמצא כי בדרך כלל עוסק בהדברה בכל

__________________

.(3) 18 (א)( 1) ו 19- , 18 תקנות 2

.( 1) ו-( 3 ) 19 תקנה 6(ב), תקנות 8

266 דוח על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שם הדוח: טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות

מסגרת הפרסום: דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שנת פרסום: התשע"ד 2013-

אחת משתי המשמרות הפועלות במשך יום עבודה אדם אחד בלבד, ומאחר שהוא נדרש לעזוב את

הרכב לצורך ביצוע עבודתו, נשארים ברכב חומרי הדברה ללא השגחה.

2. קבלן ההדברה של המועצה המקומית מיתר מוביל חלק מחומרי ההדברה בתא הנוסעים של

הרכב מבלי שהוכנסו לארגז ההחסנה. בסיור של נציגי משרד מבקר המדינה בדצמבר 2012 נמצא

שברכב שורר ריח כבד של חומרי הדברה, המעיד על היעדר אטימה מספקת של כלי החסנת

החומרים.

3. המועצה המקומית עומר מסרה כי יש הפרדה בין חלק הרכב שבו מובלים החומרים שהיא

משתמשת בהם לביצוע עבודות ההדברה ובין החלק שבו נוסעים העובדים. ואולם החומרים אינם

מועברים בארגז החסנה כנדרש בתקנות המדבירים, אלא באריזתם המקורית ובחלקו האחורי הפתוח

של הרכב.

4. בעיריית קריית מוצקין מובלים חומרי ההדברה בקופסת פלסטיק פתוחה המונחת על האופניים

של המדביר. כך מתאפשרת לעוברים ושבים גישה חופשית לחומרים בזמן שהמדביר עוסק בפעולות

ההדברה.

בתשובתה למשרד מבקר המדינה מאפריל 2013 הודיעה עיריית באר שבע כי הנחתה את צוות

ההדברה להימנע לחלוטין מהובלת חומרי הדברה בתא שבו יושב הצוות. עיריית קריית מוצקין

הודיעה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מאפריל 2013 כי על גבי אופני המדביר העירוני הותקן

ארגז מתכת להובלת חומרי ההדברה. בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממאי 2013 הודיעה

המועצה המקומית מיתר כי הנחתה את קבלן ההדברה שלה להוביל את חומרי ההדברה כדין.

בתשובתו למשרד מבקר המדינה מאפריל 2013 הודיע הקבלן של המועצה המקומית מיתר כי הריח

ברכבו נבע ממרסס שהונח אחרי השימוש בו בארגז האחורי של הרכב. במאי 2013 השיבה המועצה

המקומית עומר למשרד מבקר המדינה כי הזמינה ארגז החסנה העומד בדרישות שנקבעו בתקנות

המדבירים.

היתר רעלים

חוק החומרים המסוכנים קובע כי חומרי הדברה הם חומרים מסוכנים, וכי כל העוסק בחומרים

מסוכנים, לענייננו המדביר, חייב להחזיק בהיתר רעלים 20 . החוק גם קובע עונשים של מאסר או קנס

למי שיעסוק בחומרים כאלה ללא היתר 21 . מטרת ההיתר היא להבטיח הן את בריאות הציבור והן את

__________________

20 סעיפים 1 ו 3- לחוק.

21 סעיף 15 לחוק; בסעיף זה גם נקבע כי על תאגיד (כגון רשות מקומית) יוטל קנס מוגדל. "עיסוק" לפי

ההדגשה ] "˘AOE˘A ‰˜EA‰ ,‰_OA‡ , חוק זה הוא "לרבות יצור, יבוא, אריזה, מסחר, ניפוק, העברה

אינה במקור].

טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות 267

שם הדוח: טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות

מסגרת הפרסום: דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שנת פרסום: התשע"ד 2013-

איכות הסביבה. פטור מחובת החזקה בהיתר רעלים ניתן בין השאר למי שמחזיקים ברעלים

. שכמותם פחותה מ 50- ק"ג 22

בביקורת עלה כי אף שלעיריות באר שבע ונצרת ולמועצה המקומית חורה אין היתר רעלים, הן

אחסנו חומרי הדברה, החזיקו או השתמשו בחומרים כאלה בכמויות שהיו לעתים גדולות בהרבה

450 ק"ג של מהכמות שמאפשרת פטור מקבלת ההיתר. כך למשל הזמינה עיריית נצרת ביולי 2012

חומרי הדברה בהזמנה אחת ושילמה בעדם, ובאוקטובר 2012 היא שילמה עבור הזמנה של עוד 240

ק"ג. בביקורם של נציגי משרד מבקר המדינה במחסן ההדברה של עיריית נצרת בדצמבר 2012

התרשמו הנציגים כי מוחזקות בו כמויות גדולות של חומרי הדברה.

בתשובתה למשרד מבקר המדינה מאפריל 2013 הודיעה עיריית באר שבע כי במכרז לבחירת קבלן

הדברה שיפורסם באותו חודש יחויב הקבלן הזוכה להחזיק במחסנו מלאי מוגדר של חומרי הדברה,

שיספיק לפעולות הדברה שתבצע העירייה במשך כמה חודשים בשגרה ובחירום. מלאי זה יישאר

בבעלות הקבלן עד למכירתו לעירייה. בכך תהיה כמות החומרים שתחזיק העירייה פחותה מ 50-

ק"ג.

המשרד להגנת הסביבה מעניק למדבירים העומדים בכללים היתר רעלים לתקופות שונות, על פי סוג

החומרים והפעילות 23 . יישום חוק החומרים המסוכנים הוטל על השר להגנת הסביבה, וסמכויות

הפיקוח על העוסקים בחומרים מסוכנים הוטלו על מי שהשר הסמיך לכך 24 . וזו לשון החוק:

"הממונה [השר] או מי שהוא הסמיך לכך בכתב, רשאי לבקר בכל עת בכל עסק, חנות או מקום,

שבהם עוסקים, או הנחשדים שעוסקים בהם בחמרים מסוכנים… ורשאי הוא ליטול דגימות של

חמרים מסוכנים כאמור".

בביקורת עלה כי המשרד להגנת הסביבה לא מיפה רשויות מקומיות שאין ברשותן היתר רעלים.

נוסף על כך, למשרד אין תכנית עבודה לפיקוח על מחסני הדברה ולביקורות יזומות בהם, לשם

אכיפת תנאיהם של היתרי הרעלים, ותכניותיו נסמכות על חובתו לבקר במחסנים לפני חידוש

ההיתרים.

ממצאי משרד מבקר המדינה שהוצגו לעיל, לפיהם למחסני ההדברה של עיריות באר שבע ונצרת

ושל המועצה המקומית חורה אין היתרי רעלים, מצביעים על חשיבות עריכת ביקורים מטעם

המשרד להגנת הסביבה במחסנים.

רק למעטות מבין הרשויות שנבדקו היו היתרי רעלים: לעיריית ירושלים (לשנתיים), למועצה

המקומית עומר (לשלוש שנים) ולקבלני ההדברה של המועצה המקומית מיתר (לשלוש שנים)

והמועצה האזורית בני שמעון (לשלוש שנים). נמצא שהבדיקה האחרונה שעשה המשרד להגנת

הסביבה במחסן ההדברה של עיריית ירושלים הייתה כשבע שנים לפני מועד הביקורת – בפברואר

__________________

. 1) לתקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור), התשנ"ו 1996- ) 22 תקנה 3

. 23 לעניין זה ראו גם תקנות החומרים המסוכנים (אמות מידה לקביעת תוקף היתרים), התשס"ג 2003-

24 סעיפים 17-16 לחוק החומרים המסוכנים.

268 דוח על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שם הדוח: טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות

מסגרת הפרסום: דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שנת פרסום: התשע"ד 2013-

2006 . לעומת זאת, הבדיקה האחרונה שעשה המשרד להגנת הסביבה במחסן ההדברה של המועצה

המקומית עומר הייתה כשנה לפני מועד הביקורת – בנובמבר 2011 – אולם במשרד לא נמצאו

מסמכים המעידים על ביצוע בדיקה זו. כמו כן לא נמצאו מסמכים המעידים על בדיקות שעשה

המשרד במחסנו של קבלן ההדברה של המועצה המקומית מיתר.

עוד נמצא כי חרף הליקויים שפורטו לעיל לגבי המחסן של קבלן ההדברה של המועצה המקומית

מיתר, העניק לו המשרד להגנת הסביבה היתר רעלים.

בתשובתו למשרד מבקר המדינה מאפריל 2013 הודיע המשרד להגנת הסביבה כי הוא מתכוון לפנות

לרשויות המקומיות על מנת להפנות את תשומת לבן לחובה לקבל היתרי רעלים כאשר הן מחזיקות

במחסני ההדברה שלהן חומרים בכמות המחייבת את קבלת ההיתר. המשרד להגנת הסביבה ציין כי

עיריית באר שבע פנתה לאחרונה למחוז הדרום במשרד לקבלת היתר רעלים, אולם טרם הגישה

בקשה רשמית כנדרש, וכי הנושא יהיה במעקב של מחוז הדרום. לגבי עיריית נצרת ציין המשרד כי

מבדיקת מחוז הצפון עולה כי היא אכן רכשה חומרים בכמות המחייבת קבלת היתר רעלים. לדברי

המשרד, סייר ממונה המחוז על חוק החומרים המסוכנים בעירייה, מסר לה את טופסי הבקשה

לקבלת היתר הרעלים ודרש ממנה להחזירם למשרד לא יאוחר מאמצע מאי 2013 . לגבי המחסן של

המועצה המקומית חורה ציין המשרד כי זה אינו מוכר לו, וכי הוא יבדוק את הצורך בקבלת היתר

רעלים למחסן זה ויבצע אכיפה אם הדבר יידרש.

ביולי 2013 מסר המשרד להגנת הסביבה למשרד מבקר המדינה כי מבירורים שעשה עלה שעיריית

באר שבע והמועצה המקומית חורה החליטו להפסיק להחזיק בחומרי הדברה, ובמקום זאת לשכור

שירותי אחסון של קבלנים. המשרד להגנת הסביבה הוסיף כי הוא פועל להסדרת ההיתר למחסן של

עיריית נצרת.

ניטור מזיקים

ניטור מזיקים נעשה לפני פעילות ההדברה וגם לאחריה. לפי הנחיותיו למדבירים, המשרד להגנת

הסביבה רואה בניטור את אחד הכלים החשובים בטיפול במזיקים. למשל, ניטור זחלי יתושים

ויתושים בוגרים מאפשר לעמוד על מידת המפגע ולאתר את מוקדיו. ניטור חוזר, לאחר הטיפול

במפגע, הוא הכרחי ומשמש מדד להצלחת פעולת ההדברה. כלל יסוד בתחום ההדברה הוא שיש

להפריד בין הגורם המדביר לגורם המנטר, והדבר חשוב בייחוד לגבי הדברה שמבצע קבלן פרטי.

הדברה כזאת מחייבת ניטור של עובדי הרשות המקומית עצמה או של גוף אחר שאת שירותיו היא

יכולה לשכור.

טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות 269

שם הדוח: טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות

מסגרת הפרסום: דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שנת פרסום: התשע"ד 2013-

1. עיריית נתיבות מעניקה כאמור את שירותי ההדברה באמצעות קבלן, שפעילותו מוסדרת

בחוזה. לפי החוזה, הקבלן מבצע לא רק את הדברת המזיקים, אלא גם את הניטור המקדים. ואולם

עם תום הטיפול, בניגוד להנחיית המשרד להגנת הסביבה לבצע ניטור חוזר, העירייה רק מוודאת

באמצעות שיחת המוקד העירוני עם המתלונן שהמפגע טופל.

2. לפי החוזה שחתמה המועצה האזורית בני שמעון עם קבלן לביצוע עבודות הדברה וניטור,

הוטל על הקבלן לבצע פעולות ניטור ו"הדברה מונעת". כמו כן נקבעו בחוזה קנסות שישלם הקבלן

בגין ביצוע פעולות הדברה שיכולות להיחסך באמצעות ניטור, ביצוע פעולות הדברה בשל קריאות

חוזרות לטיפול במזיקים וביצוע פעולות הדברה בעקבות התראות של המשרד להגנת הסביבה. עוד

נקבע בחוזה כי הדברת זחלי היתושים תיעשה רק במקומות שבהם נמצאו הזחלים, על פי תוצאות

הניטור של המועצה או של הקבלן. בתום פעולת ההדברה חותם איש קשר ביישוב שטופל על מסמך

המאשר את ביצוע ההדברה. הועלה כי ניטור חוזר של המועצה לבדיקת טיב ההדברה מתבצע

לעתים רחוקות ואינו מתועד.

3. המועצה המקומית מיתר מפעילה את קבלן ההדברה שלה באמצעות הזמנת עבודות, ללא

הסכם חתום. במסמך המפרט את העבודות השנתיות שעל הקבלן לבצע, שמכינה המועצה 25 , לא

נקבע כאמור מנגנון בקרה על פעולות ההדברה, וכן לא נקבעה חלוקת התפקידים בין הקבלן ובין

המועצה לעניין ניטור המזיקים. זאת ועוד, פעולת ריסוס של מוקדי יתושים בנחל חברון בחודש

אפריל לא הותנתה בניטור מקדים.

בתשובתה למשרד מבקר המדינה מאפריל 2013 הודיעה עיריית נתיבות כי בעקבות הביקורת ייקבע

במכרז העתידי לבחירת קבלן הדברה עניין ההפרדה בין הגוף המדביר לגוף המנטר. בתשובתה

למשרד מבקר המדינה מאפריל 2013 הודיעה המועצה האזורית בני שמעון כי תברואן המועצה,

שהוא גם מדביר מורשה, מבצע את הניטור באופן שוטף. עם זאת, בעקבות הגידול באוכלוסייה

ובמספר היישובים שבשטח שיפוטה וכן במטלות שאותן היא מבצעת, היא מסתייעת גם בשירותי

הקבלן. המועצה הוסיפה כי בשל חשיבות הניטור והבקרה על פעולות הקבלן היא שלחה עובד נוסף

לקורס מדבירים. בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממאי 2013 הודיעה המועצה המקומית מיתר כי

הנושאים של ניטור המזיקים ושל חלוקת התפקידים בינה ובין קבלן ההדברה יטופלו. קבלן

ההדברה של המועצה השיב למשרד מבקר המדינה באפריל 2013 כי את ניטור המזיקים עושה רשות

הטבע והגנים, ומדי פעם בפעם עושה את הניטור גם הוא עצמו. עם זאת, הוא מטפל במזיקים ללא

קשר לניטור. רשות הטבע והגנים בתשובתה למשרד מבקר המדינה מיוני 2013 מסרה כי פקחיה

אינם מחליפים את הרשויות המקומיות בתפקיד הניטור וכי הם מבצעים את פעולות הניטור כחלק

מפיקוח המשרד להגנת הסביבה על טיפולן של הרשויות המקומיות שבתחום אחריותם של

הפקחים.

__________________

25 ראו לעיל בפרק "תכנית עבודה".

270 דוח על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שם הדוח: טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות

מסגרת הפרסום: דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שנת פרסום: התשע"ד 2013-

שיתוף פעולה בין רשויות מקומיות סמוכות –

נחל חברון כדוגמה

מזיקים תברואיים הם יצורים שאינם מכירים בגבולות בין–לאומיים ומוניציפליים ומסוגלים לנדוד

ולהתפשט בקלות רבה. זה 20 שנה לפחות סובלים תושבי הרשויות המקומיות מיתר, עומר, בני

שמעון ובאר שבע ממטרד יתושים קשה. הרשויות הללו שוכנות סמוך לנחל חברון, שדרכו מוזרמים

שפכים מאזור חברון, אשר גורמים בין היתר למטרד היתושים. קן היתושים נמצא בנחל, והיתושים

המצויים בו מהווים מטרד לתושבים של הרשויות הנמצאות בטווח המעוף שלהם. טווח המעוף של

רוב היתושים אמנם אינו גדול מ 2- ק"מ, אולם מקצתם יכולים לעוף למרחק של 10-5 ק"מ ואף

ל 50- ק"מ כשהם נישאים ברוח. כפי שצוין לעיל בפרק "רקע נורמטיבי", החובה לטפל ביתושים

מוטלת על הרשויות המקומיות. מאחר שהיתושים הם מזיקים "על–אזוריים", גם הטיפול בהם חייב

להיות "על–אזורי". על פי המשרד להגנת הסביבה, יש חשיבות ל"סנכרון הטיפול" במזיקי נחל

חברון.

המשרד להגנת הסביבה גם מציין כי "מספר לא קטן" של גופים מטפלים במזיקים בנחל שאורכו

כ 50- ק"מ, זאת ללא תיאום ביניהם – הן לגבי מועדי ההדברה והן לגבי הסוגים של חומרי ההדברה.

היעדר התיאום גורם לזרימה בלתי פוסקת של גולמי יתושים ממעלה הנחל. לפיכך, למשל, אין

לקבלן ההדברה של המועצה האזורית בני שמעון שליטה על המטרד בשטח שעליו הוא מופקד –

שטח מקוטע שאורכו 12 ק"מ 26 – והוא נאלץ לבצע ניטור לעתים קרובות הרבה יותר 27 , להגביר את

תדירותן של עבודות ההדברה ולהחליף חומרי הדברה מדי פעם בפעם.

עוד נמצא כי בעבר נעשה ניסיון להקים איגוד ערים להדברה שירכז את הטיפול במזיקים ברשויות

השותפות באיגוד, אך הניסיון לא צלח עקב התנגדות הרשויות המקומיות.

הרשויות המקומיות הסמוכות לנחל חברון מבינות כי כדי לטפל במטרד היתושים נחוץ שיתוף

פעולה ביניהן. בחודשים אוקטובר–דצמבר 2012 קיימו נציגי משרד מבקר המדינה פגישות בעיריית

באר שבע, במועצה המקומית עומר, במועצה האזורית בני שמעון וברשות הניקוז שקמה בשור –

האחראית להסדרתו של נחל חברון – ובהן אישרו הרשויות כי בלי שיתוף פעולה כזה יהיו כל

מאמציהן לטפל במטרד היתושים לשווא.

בתשובתו למשרד מבקר המדינה מאפריל 2013 ציין המשרד להגנת הסביבה כי נכשלו כל ניסיונותיו

להביא לשיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות השוכנות סמוך לנחל חברון בנוגע להדברת

היתושים, ניסיונות שכללו גם מתן תמריצים כספיים. בתשובתה למשרד מבקר המדינה מאפריל

2013 הודיעה עיריית באר שבע כי יזמה בשנת 2011 שיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות

השוכנות סמוך לנחל חברון לתיאום הדברת היתושים בתוואי הנחל, לרבות קיום כמה מפגשים

__________________

26 נחל חברון חוצה את המועצה האזורית בני שמעון בשלושה מקטעים.

27 כל ארבעה ימים במקום עשרה, על פי דרגות ההתפתחות של זחלי היתושים.

טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות 271

שם הדוח: טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות

מסגרת הפרסום: דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שנת פרסום: התשע"ד 2013-

לתיאום עמדות; ואולם ליזמה זו לא היה המשך. כמו כן טענה העירייה כי בינה ובין המועצה

האזורית בני שמעון קיים שיתוף פעולה פעיל ויעיל בנושא זה, לשביעות רצון שתי הרשויות.

בתשובתה למשרד מבקר המדינה מאפריל 2013 ציינה המועצה האזורית בני שמעון כי שיתוף

פעולה בטיפול במפגע היתושים בנחל הוא בעיניה ראוי וחשוב, אולם יש קושי בהשגתו. המועצה

המקומית עומר הודיעה בתשובתה למשרד מבקר המדינה ממאי 2013 כי תפנה למשרד להגנת

הסביבה ולרשות הניקוז שקמה בשור, כדי שיפעלו לתיאום טיפולן של הרשויות המקומיות

הסמוכות לנחל חברון בשפכים הזורמים בו.

היערכות למצבי חירום

על פי הניסיון הבין–לאומי והמחקרים שהתפרסמו, בעתות חירום, בייחוד לאחר התרחשות של

אסונות טבע, כגון רעידות אדמה, סופות עזות וגלי צונמי, יש התרבות של מזיקים, ובהם יתושים

(L'Aquila) ומכרסמים. למשל, לאחר רעידת האדמה הקשה שהתרחשה בעיר ל'אקווילה

שבאיטליה בשנת 2009 התגברה פעילות החולדות בסביבת המקלטים ובאזורי ההרס. צוותי החילוץ

דיווחו אז על הימצאותן של החולדות, והעירייה פעלה במהירות להצבת פיתיונות ברחבי העיר.

מבקר המדינה עסק בעבר בהיערכות הרשויות המקומיות לשעת חירום 28 וקבע כי הרשות המקומית

היא גורם חשוב בהיערכות המדינה להתמודדות עם מצבי חירום וגורם מרכזי במתן פתרונות

לתושבים הנמצאים במצבים אלו. מקומה המרכזי של הרשות המקומית בהיערכות לשעת חירום

נובע מהיותה הגוף השלטוני העיקרי המקיים קשר ישיר וקבוע עם האוכלוסייה שבתחום שיפוטה

והאחראי לספק לה מגוון רחב של שירותים חיוניים. זאת ועוד, לרשות המקומית יש כוח אדם

ואמצעים אחרים שיכולים לשמש את האוכלוסייה שבתחום שיפוטה בעתות חירום.

מקומה המרכזי של הרשות המקומית בעתות חירום קיבל ביטוי במערכת הנורמות שקבעו גופי

החירום הממלכתיים ובמבנה הארגוני והתפקודי שאמור לפעול בעתות חירום. המסגרת הנורמטיבית

להיערכות הרשויות המקומיות לעתות חירום התהוותה במרוצת השנים ונקבעה בעיקר בחוקים (דיני

הרשויות המקומיות), בהחלטות ממשלה, בנוהלי משק לשעת חירום (להלן – מל"ח) ובחוזר מנכ"ל

. משרד הפנים 29

אחד הנדבכים החשובים ביותר בתפקודה התקין של כל מערכת בשעת חירום הוא קיומה של תכנית

פעולה לשעת חירום.

בשנת 2003 פרסמו הרשות העליונה לאיכות הסביבה בשעת חירום של המשרד להגנת הסביבה

ומטה מל"ח ארצי מסמך 30 , ולפיו הרשות המקומית נושאת באחריות לביצוע פעולות הדברה

והשמדת מזיקים בתחום שיפוטה גם בשעת חירום. במסמך נכתב כי סביר להניח שבשעת חירום,

__________________

. 2007 ), עמ' 449-397 ) ‰EE_˘‰ OA_・I ˙OAIO・ A„A˜U˙A U￣AU‰ ˙AI￣UE‰ , 28 מבקר המדינה

. 29 חוזר מנכ"ל 2/2002 שפורסם במרץ 2002

,OA_I˙ :(A"IO) IA￣EA ˙U˘I ˜˘O , 30 הרשות העליונה לאיכות הסביבה בשעת חירום ומטה מל"ח ארצי

התשנ"ג). ) ‰・E・O‰ ˙AIE‡ – ˙EOA˜O‰ ˙A˘￣・ IAUU˙A OA‚￣E‡

272 דוח על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שם הדוח: טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות

מסגרת הפרסום: דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שנת פרסום: התשע"ד 2013-

למשל בעת מלחמה, יגבר הצורך לבצע פעולות הדברה בשל צמצום תדירות פינוי האשפה וסילוק

הפסולת (עקב מגבלות כוח אדם ואמצעים) ופריצת מערכות הביוב, ועקב כך התרבותם של

מכרסמים ומזיקים. עוד נכתב במסמך כי בפעולות לטיפול במזיקים נכללים ניטורם המוקדם של

מוקדי הסיכון, הדברת חרקים והשמדת מכרסמים ומזיקים. כמו כן צוין כי היערכות הרשות

המקומית לשעת חירום ופעילותה בעת כזאת צריכות להתבסס על תיק התכנון, שאמור לכלול

תכניות לשעת חירום.

על פי תכנית החירום של עיריית ירושלים, תנודות חריגות בקרקע יוצרות אי–נוחות למכרסמים,

והדבר עלול להביא ליציאתם ההמונית ממערכות הביוב ומהמחילות. המקומות המועדים להיקלע

למצב שכזה הם שכונות ותיקות שרמת תחזוקתן נמוכה וכן שטחים פרטיים. תכנית החירום קובעת

את סדר פעולות ההדברה בשעת חירום ואת סדר הטיפול בשכונות העיר ומפרטת את ציוד הריסוס

העומד לרשות יחידת ההדברה העירונית.

תיק טיפול במזיקים בשעת חירום של עיריית מעלה אדומים מפרט את כמויות חומרי ההדברה

שמאחסנים העירייה וקבלני ההדברה שעמם היא עובדת בשעת חירום. מבירור בעירייה עלה כי

פירוט זה נסמך על הצהרות מילוליות של הקבלן שאינן מתועדות, ולא על בדיקה במקום האחסון.

עיון בתכנית החירום של המועצה האזורית בני שמעון מעלה כי אין בה כל עיסוק בעניין ההדברה,

וממילא אי–אפשר ללמוד ממנה על תכנון המערך הלוגיסטי של ההדברה לשעת חירום ועל כמויות

חומרי ההדברה שיעמדו לרשות המועצה בעת הזאת.

נמצא כי לעיריות נצרת, נתיבות ורמלה ולמועצות המקומיות חורה, מיתר ועומר אין תכניות חירום

לטיפול במזיקים. עיריות באר שבע וקריית מוצקין חתמו עם קבלני ההדברה שלהן על חוזים

שלפיהם בשעת חירום יעמידו הקבלנים לשירותיהן צוותים זמינים לביצוע פעולות הדברה, על פי

קריאות שיתקבלו במוקד העירוני. עם זאת, גם לעיריות הללו אין תכניות חירום לטיפול במזיקים.

טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות 273

שם הדוח: טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות

מסגרת הפרסום: דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שנת פרסום: התשע"ד 2013-

בתשובתה למשרד מבקר המדינה מאפריל 2013 הודיעה עיריית רמלה כי הכינה בעקבות הביקורת

תכנית הדברה לשעת חירום. בתשובתה מאותו חודש הודיעה עיריית קריית מוצקין כי תכנית

החירום העירונית כוללת דרישה מהקבלן להיענות לכל קריאה שלה בתוך שלוש שעות ממועד

קבלתה. בתשובתה של המועצה המקומית עומר, אף היא מאותו חודש, הציגה המועצה למשרד

מבקר המדינה נוהל שהכינה בדבר "טיפול בחומרי הדברה ומזיקים – היערכות לחירום". אולם נוהל

זה לא מגובש דיו: למשל, הנוהל כולל מטלות עתידיות שעל המועצה לבצע כדי להיערך למצב

חירום, כגון החלטה לגבי מי יבצע את ההדברה – הקבלן או המועצה. בתשובותיהן למשרד מבקר

המדינה מאפריל וממאי 2013 הודיעו עיריית נתיבות והמועצה המקומית מיתר כי הן עוסקות בהכנת

תכניות חירום יישוביות לטיפול במזיקים. באפריל 2013 השיבה עיריית באר שבע למשרד מבקר

המדינה כי עד אמצע מאי שנה זו תוגש לאגף לאיכות הסביבה בה תכנית סדורה לטיפול במזיקים

בשגרה ובחירום. העירייה ציינה כי התכנית תכלול פעולות שיעשו כלל הגופים, ובהם העירייה

וקבלן ההדברה הפועל מטעמה, והוסיפה כי במכרז לבחירת הקבלן הוכנסו שינויים, בעקבות הכנת

התכנית. יצוין כי המכרז האמור התפרסם במאי 2013 . בתשובתה למשרד מבקר המדינה מאפריל

2013 הודיעה המועצה האזורית בני שמעון כי הוסיפה לחוזה עם קבלן ההדברה הפועל מטעמה

נספח שמחייב את הקבלן להעמיד בכוננות את המשאבים הדרושים להדברה בשעת חירום. עיריית

מעלה אדומים הודיעה בתשובתה מאותו חודש כי כל התקשרות חוזית עם הקבלן תכלול את

התחייבותו הכתובה לזמינות המשאבים האמורים בשעת חירום.

שם הדוח: טיפול במזיקים תברואיים ברשויות המקומיות

מסגרת הפרסום: דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2013

שנת פרסום: התשע"ד 2013-