זבוב החול

זבוב החול שייך למשפחת היתושים ופעיל באביב ובקיץ בשעות הערביים ועד והלילה. 

sandyfly

 

 זבובי החול בהירים, שעירים, בעלי רגליים ארוכות ומתעופפים בצורת דילוגים.

זבובי החול הצעירים מתפתחים בקרקע שרטיבותה מעל 30% ועשירה בחומר 

אורגני כמו מחילות של מכרסמים. הבוגרים מסתתרים ביום במקומות מוצלים, 

לחים וקרירים יותר. הם נפוצים בכל חלקי הארץ אך ריכוזם גבוה באזור 

הערבה, הנגב, בקעת הירדן וים המלח.

 

סימני זיהוי: הופעת עקיצות ופצעים על עור חשוף (המצריכים בדיקה רפואית). 

לרוב זבוב החול בהיר מאוד וקשה להבחין בו, מה גם שאינו מזמזם.

 

נזקים: הנקבות עוקצות ומוצצות דם ועלולות להעביר לאדם טפילים חד תאיים 

מהסוג לשמניה. אלו גורמים בארץ למחלת הלשמניה העורית (שושנת יריחו) 

ולשמניה של אברים פנימיים. מחלת הלשמניה העורית הפכה למגיפה 

המשאירה צלקות על העור והטיפולים נגדה ארוכים ומייסרים. שכיחות המחלה 

בארץ גבוהה ועלתה בשנתיים האחרונות. מכיוון שזבובי החול עפים בגובה 

נמוך, ילדים נעקצים יותר. עקיצותיהן של הנקבות מכאיבות.